האנרגיה הכי חזקה בעולם

תמיד חשבתי שהאנרגיה החזקה ביותר שיש היא אהבה. או אור. וזה נכון, במובן הרחב.

אבל כשמדובר בשינוי מציאות החיים שלנו, העוצמתית והיעילה מכולן היא אנרגיית התודה. הכרת תודה היא אנרגיית-מגנט עצומה שמושכת אלינו עוד ועוד טוב. זהו נתיב מהיר לשיפור כל המדדים בחיים, מילה אחת שמשנה את הכל.

אנרגיית התודה פועלת בצורה הגיונית ופשוטה:

1- תדר

העולם הוא כולו תדרים, וגם לכל אחד מאתנו יש תדר. הוא לא קבוע, אלא משתנה בהתאם לרגשות, המחשבות, המעשים והדיבורים שלנו. הוא תוצר של סך כל ההרגלים שלנו היום-יומיים. היקום האנרגטי עובד כך שתדר מושך תדר תואם, ולכן התדר האישי שלנו מושך אלינו את מה שאנחנו, או חוויות-מציאות שתואמות את התדר שאנו נמצאים בו.

2- אלגוריתם

היקום שולח לנו את מה שאנחנו מרכזים בו את תשומת הלב שלנו, את הפוקוס שלנו, את המבט והתודעה שלנו. זה עובד כמו אלגוריתם של רשתות חברתיות: האלגוריתם מזהה מה אנחנו מרבים לראות, ומיד מעלה לנו עוד המון סרטונים כאלה. זה כאילו שהיקום אומר לנו: אני רואה שאתה כל הזמן עסוק בכעס. סימן שאתה אוהב את זה. הנה, קח עוד!

אימון רציף וקבוע בתודה יממש את חיינו לטובה בשני המישורים הנ"ל: 1- הוא מבטיח שהתדר שלנו יהיה גבוה, ולכן ימשוך אלינו חוויות חיוביות. ו-2- הוא מבטיח שהפוקוס שלנו יהיה על דברים טובים, ולכן יגרום להתרבות של הדברים הטובים בחיינו.

הרגלים של תודה

ביום-יום אנחנו עסוקים בענייני החיים השוטפים שלנו. הפוקוס שלנו הוא משימתי, ונמשך אוטומטית לבעיות, למה שמטריד אותנו, למה שלא שלם ודורש תיקון. כך אנחנו מתוכנתים, זה מכוון אותנו קדימה. תחושה ספונטנית ועמוקה של תודה תעלה בנו רק במצבים יוצאי-דופן, מול התרחשויות טובות במיוחד. אם נמתין לרגש הכרת-התודה שיופיע, זה עלול לקרות לעתים רחוקות מדי. התודה לא צריכה להיות רגש ספונטני אלא הרגל, בחירה, דרך חיים.

מכל התרגולים הרוחניים, עבודת התודה היא הקלה והפשוטה ביותר לביצוע. היא לא דורשת אימון או מיומנות מיוחדת. אנחנו יכולים לעשות אותה בכל זמן, גם כשאין חשק, וללא מאמץ.

ישנן דרכים רבות לעבוד עם התודה באופן יומיומי.

רשימת תודה

כשמתיישבים לערוך רשימה של כל מה שאנו מודים עליו בחיינו, מגלים שהיא מאד ארוכה. ברשימה הזו כותבים את הכל, הדברים הגדולים והדברים הקטנים, מה שמובן מאליו ומה שלא. כדאי לייחד לכך מחברת קבועה, יפה במיוחד, ולהשתמש בה לעתים קרובות.

'ספירת מלאי' כזו של תודה היא כלי טוב גם ל'היפוך אנרגיה' במהירות, כשאנחנו בעיצומו של גל עכור. לדוגמא, אם חווינו הפסד כספי גדול ואנחנו מוצפים ברגשות השליליים סביב החוויה הזו, במקום לשקוע בהם (וכך להוריד לעצמנו את התדר ולהסתכן בכך שזה ימשוך אלינו עוד חוויות שליליות), אנחנו יכולים לבחור לקחת שליטה על האנרגיה שלנו, להעלות את התדר שלנו, והדרך הפשוטה והמהירה ביותר היא להתיישב, לעשות רשימת תודה, ולהיכנס לפרופורציות.

להטעין בתודה

כל דבר שאנו בולעים אל תוכנו הופך להיות אנחנו. האנרגיה של החומר שבלענו מתמזגת עם האנרגיה שלנו, ולכן חשוב להקפיד לא רק על מהו המזון שאנחנו בוחרים להכניס אל פינו (נושא שלם בפני עצמו. ראו: לאכול אור), אלא גם כדאי להטעין את המזון שלנו בתודה.

מציבים את כפות הידיים ב'ריחוף' מעל הצלחת, ואומרים בלב תודה לכל מי ומה שאפשרו לדבר הזה להגיע אלינו. תודה לאדמה שגידלה את הצמחים שמהם המזון עשוי, תודה לחקלאים, תודה למדענים שפיתחו את הטכנולוגיה או שהמציאו את הנוסחה למזון הזה, תודה למפעל שמייצר אותו, לשרשרת הארוכה של שיתוף פעולה בין בני-אדם שאפשר לו להגיע אלי הביתה בנוחות ובקלות. כל זה איננו מובן מאליו!

לפתוח את היום בתודה

האנרגיה שבה אנו פותחים את היום תשפיע על כל מהלך היום שלנו. לכן, מיד כשמתעוררים, עדיין במיטה, לפני כל מעשה אחר, נאמר בלב כמה משפטי תודה ונתחיל את היום בתדר גבוה.

לסיים את היום בתודה

במהלך הלילה, כשאנו במצב שינה, התת-מודע שלנו 'לוקח פיקוד' ושם יש הרבה אינטראקציות אנרגטיות ותהליכים רחבים. כדאי לנו שהם יהיו מתוך תדר גבוה.

כמו שלא נלך לישון בלי לצחצח שיניים, כך כדאי להרגיל את עצמינו לא לסיים את היום בלי להגיד תודה על כל הדברים החיוביים שהיו במהלך היום שחלף. גם אם עבר עלינו יום נוראי, ונדמה שאין שום דבר שאפשר להגיד עליו תודה, תמיד נוכל להיזכר בנקודות אור, גם אם קטנות.

את סיכום-היום הזה כדאי לעשות במיטה, דבר אחרון לפני שנרדמים, כי אז התדר הגבוה יישאר טבוע בנו כל הלילה.

תודה על הקושי

העולם הזה הוא בית-ספר לשיעורי-נשמה, והדרך בה לומדים היא באמצעות קושי ואתגרים. כך היקום שלנו עובד. מה שמבטיח שתמיד יהיו אתגרים, תמיד יהיה קושי, תמיד תהיה אי-נוחות, לכולם.

מה אפשר לעשות כדי שזה לא יוריד לנו את התדר? להודות על האתגרים עצמם, כי יש בהם תמיד רווח ותועלת לנשמה שלנו. לחפש עם פינצטה מה יכול להיות טוב או חיובי באתגר הנוכחי בחיי.

תודה על כך שהפיטורין מהעבודה מאפשרים לי למצוא עבודה טובה יותר עבורי. תודה על הדלקת בגרון שמאפשרת לי לנוח כמה ימים בבית, הייתי זקוקה לזה. תודה לגוף שלי שמאותת לי שהגזמתי, והגיע זמן לנוח. תודה למשבר הרגשי שאני חווה, שגורם לי להכיר את עצמי טוב יותר, להבין את עצמי לעומק, ומאלץ אותי לצמוח ולהתפתח. אם הייתי כל הזמן בתחום הנוחות שלי, הייתי נשארת במקום. תודה לאי-נוחות שמכריחה אותי לגדול ולהתרחב.

'תודה על הקושי' הוא המקום שהכי פחות אינטואיטיבי לנו, הוא הכי מלאכותי ומאולץ, אבל גם הכי עוזר לעשות שינוי מנטלי תוך כדי סבל, ובכך להחליף את האנרגיה והתדר שלנו לטובה עוד לפני שהמצב הקשה נפתר. כך אנחנו שולטים באנרגיה שלנו באופן יזום ולא מחכים להרגיש יותר טוב רק אחרי שהבעיות ייפתרו.

תודה לעתיד

קל להודות על מה שיש לנו. מה לגבי מה שאין?

כאשר אנו במצב של חולי, מחסור, או השתוקקות למשהו שאין לנו, התודעה שלנו מתמקדת ב'אין' באופן אוטומטי. זהו מנגנון בריא, זהו המצפן שמכוון אותנו קדימה, לעשייה שתוציא אותנו מהבור. גם את הרצון הזה, לעתיד, אפשר לרתום לעבודת תודה.

הטכניקה היא להודות על מה שבדרך, ולהרגיש בלב כאילו הוא כבר כאן.

תודה על הגדילה בהכנסה, שאני יודעת שבדרך אלי. תודה על בן הזוג האוהב והנכון לי שכבר בדרך אלי. אני מאושרת מכך! תודה על כל הברכות והנסים שאני יודעת שבדרך המהירה אלי, ועומדים להתממש.

צירוף רגש חזק לתודה מעצים את האפקט. מה עושים אם הרגש שלנו תקוע בצער של ה'אין'? לשם כך יש לנו דמיון, שבאמצעותו אפשר לדמיין איך ארגיש כשהדבר הזה כבר יהיה בחיי, ולהציף את עצמי ברגש הזה כבר עכשיו, בעודי מודה עליו מראש.

זהירות, רעל

כמו בכל תרופה, גם בתודה, שימוש לא נכון יכול להיות מזיק.

שיטת התודה מזיקה כשהיא משמשת אותנו כמנגנון בריחה, הדחקה והתחמקות מרגש שלילי.

אם קורה בחיי משהו שלילי, ואני מיד קופצת לשלב התודה עליו, אני נופלת למלכודת ה'חיוביות הרעילה'. אני מדחיקה ומשתיקה רגש חשוב. אני מתעלמת מהחוויה האמתית שלי, שהיא מרה כרגע, וממהרת לטשטש אותה עם עשר כפיות סוכר של תודה.

הרי הדבר השלילי כבר קרה, ולכן גם הרגש השלילי שעלה בי בעקבותיו כבר קיים בתוכי, והוא טבעי ומוצדק. הדרך הבריאה להתמודד היא לתת לרגש לעלות, לחוות אותו, להבחין בו, לשהות אתו זמן-מה, ורק אז להתקדם. לתת לו לעבור דרכי, ולא לחלוף על פני. שלב התודה מגיע אחרי הרגש השלילי, ולא במקומו. (לקריאה נוספת: חיוביות רעילה)

* * *

Remember when you wanted what you currently have

זכור את הזמן שבו רצית את מה שיש לך עכשיו

המשפט הזה תלוי אצלי בחדר. הוא עוזר לי להישאר במצב של הכרת תודה.

זה עוזר לי להיזכר בזמן הארוך שלקח עד שבנינו בית משלנו, אחרי שנים רבות בשכירות. זה עוזר לי להיזכר בשנים הארוכות שניסיתי להיכנס להריון ולא הצלחתי. כמה התפללתי אז! כמה השתוקקתי. והיום כל-כך מובן לי מאליו שהילדים כאן. זה עוזר לי להיזכר בתקופה שהשיער שלי היה קצר ורציתי לגדל אותו, והיום הוא ארוך ואני כל כך אוהבת אותו כך. דברים גדולים ודברים קטנים, דברים מהותיים ודברים פעוטים. כשאנחנו רוצים משהו אנחנו עסוקים רק בו, ומהרגע שאנו משיגים אותו הוא נעשה לנו שקוף. אנחנו מפסיקים לחשוב עליו ועוברים להתרכז בדבר הבא שאותו אנחנו רוצים. המשפט הזה מלווה אותי תמיד ועוזר לי לא לשכוח.

אנחנו מתוכנתים לשים לב לקושי, לסכנות, למה שמפריע לנו ומעצבן אותנו, ולמה שאין לנו. אלה הם מנגנונים פסיכולוגיים טבעיים שעוזרים לנו לפתור בעיות, לחתור קדימה ולשפר את מצבנו, אולם הם מונעים מאתנו לשמור על תדר של תודה. הרגלים קבועים ו'תחנות' קבועות של תודה במהלך היום מאפשרים לנו לצקת את התודה לתוך חיי היום-יום.

באהבה ותודה,

אפרת