לאכול אור: ריפוי רוחני לבעיות עיכול

לאירנה תמיד כואבת הבטן.

מאז שהיא זוכרת את עצמה יש לה קיבה רגישה. שנים סבלה מגזים ונפיחות. לאחרונה המצב החמיר, ומערכת העיכול שלה לא מצליחה להתמודד בצורה תקינה עם המזון שהיא אוכלת.

אירנה הגיעה אלי על סף ייאוש. כמה שנים עוד אפשר לסבול? למה הגוף שלי מתנהג ככה? אולי יש לי בבטן טראומה מגלגול קודם?

אני פותחת את הערוץ שלי לתקשור, ומיד הצוות הרוחני מבהיר: שורש הבעיה לא מצוי בגלגולים קודמים, והמצב איננו גזירת גורל. הבעיה ופתרונה קשורים לחיים האלה, הנוכחיים. יש שני היבטים שעל אירנה להבין ואז לפתור. הראשון הוא צ'אקרת השמש שלה, והשני – התזונה.

צ'אקרת השמש

בגוף האנושי יש שבעה מרכזים אנרגטיים, 'צ'אקרות'. תפקידם לווסת ולתעל את האנרגיה בגוף. כל צ'אקרה אחראית על אברים אחרים, ובהתאמה, על תחומי החיים המקושרים אליהם. לדוגמא, צ'אקרת הלב, שממוקמת במרכז בית החזה, קשורה לכל האיברים שבו, וכן לענייני הלב והרגש.

המצב הטבעי של גוף אנושי הוא צ'אקרות חזקות ומאוזנות, זרימת אנרגיה תקינה, וגוף חיוני ובריא. חוסר איזון בתחום מסוים יוביל לפגיעה בצ'אקרה הרלוונטית, ואז להופעת בעיות פיזיות בהתאם. לדוגמא, אדם שסובל משיבושים ופגמים בפעילות הלב, יתכן שחווה טראומה, משבר רגשי כלשהו, או קשיים רגשיים מתמשכים כמו אכזבה ושברון-לב, שגרמו לצ'אקרת הלב להיחלש.

פעמים רבות, כאב או חולי באבר מסוים הוא בעצם הדרך של הגוף שלנו לאותת לנו איזו צ'אקרה חלשה או חסומה, וזקוקה לטיפול משקם.

בגופה של אירנה, הבעיות במערכת העיכול נבעו מפעילות חלשה של צ'אקרת הסולר-פלקסוס, או בעברית 'מקלעת השמש', שממוקמת במרכז הגוף, סביב הטבור.

הצ'אקרה הזו קשורה לאברי מרכז הגוף והבטן, ואל האינטראקציה שלנו עם העולם שסביבנו, האופן שבו אנחנו מביאים את עצמנו לידי ביטוי באופן מעשי, העשייה שלנו המקצועית והאנושית, היכולת לתת ולקבל, מימוש הפוטנציאל שלנו, וכן שמחה, מרץ, ביטחון עצמי ומוטיבציה.

הצוות הרוחני מסביר לאירנה שבצ'אקרה הזאת בגופה יש בריחת אנרגיה.

מגיל צעיר היא גדלה בסביבה משפחתית קשוחה, שלא אפשרה לה לבטא או לממש את עצמה באופן אותנטי. בהמשך חייה נוספו גם אתגרים בתחום הקריירה, ובעיקר הקושי להביא את עצמה לידי ביטוי בעשייתה המקצועית. אירנה סבלה מ'נזילת אנרגיה' מתמשכת מהצ'אקרה הזו, מה שגרם לתופעות פיזיות באברים הצמודים לצ'אקרה, שעל תפקודם התקין היא אחראית. לכן מערכת העיכול שלה חלשה כל-כך ורגישה.

כדי לשקם את האנרגיה של מקלעת השמש, עליה לבצע הדמיות אור צהוב על אזור הבטן.

לכל צ'אקרה יש תדר וצבע משלה, וצהוב הוא הצבע של מקלעת השמש. הטענת הצ'אקרה באור עם הצבע שלה יגביר את האנרגיה ויחזיר אותה למצב מאוזן.

בנוסף, מומלץ לאירנה להכניס כמה שיותר צהוב לחייה. ללבוש צהוב, להקיף את עצמה בחפצים צהובים, כמו כיסוי מיטה, פרחים או חפצי נוי. לאכול ולשתות צהוב, ולכוון בתודעתה לכך שהחומר הצהוב שהיא בולעת מציף את הצ'אקרה שלה, ממריץ ומשקם אותה. עדיף לבלוע צהוב טבעי, כמו מנגו או אננס, אבל גם צבעי מאכל צהובים יעשו את העבודה.

הצוות ממליץ גם להשתמש באבן צהובה ששמה סיטרין, שמעוררת את הפעילות של מקלעת השמש. אפשר לשאת את האבן בכיסים, להניח בלילה מתחת לכרית או לענוד כתכשיט. מומלץ גם להניח אותה על הטבור בזמן ביצוע הדמיית האור הצהוב, ולכוון בתודעה שאבן הסיטרין מעוררת ומטעינה את הצ'אקרה בזמן ביצוע התרגיל.

איזון הצ'אקרה והעצמת זרימת האנרגיה שלה יחזק את מערכת העיכול ויאפשר לה לפעול באופן תקין.

על אירנה להתמיד בהדמיות האור הצהוב לאורך זמן, מכיוון שהמערכות הגופניות מגיבות לשינוי האנרגטי לאט יותר מהמערכות הרגשיות. לוקח לגוף זמן לבטא את השינוי במציאות.

הצוות הרוחני מעודד את אירנה: שיקום הצ'אקרה הזו לא רק שישפר את מצב העיכול שלך, אלא ישיב לך את המוטיבציה, המרץ, הביטחון העצמי וההתלהבות בעשייה המקצועית שלך. כאשר הצ'אקרה משוקמת ופועלת במלוא העוצמה, האדם מרגיש דחף טבעי ובריא לממש את הכישרונות שלו, ומוצא אפיקים חיוביים ויעילים לעשות זאת. זה יהיה ה'בונוס'.

מיזוג

ההיבט השני של הריפוי עבור אירנה הוא נושא התזונה. הצוות הרוחני מפתיע עם זווית התבוננות חדשה על הרגלי האכילה שלה. הם מסבירים:

הגוף שלנו הוא אנרגיה. הוא צביר עצום של אטומים. גם המזון הוא גוש של אטומים, גם הוא אנרגיה.

כאשר אנו אוכלים, אנו עסוקים בחוויה החושית (ללעוס, לבלוע, לטעום) ובמחיר (משמין או לא), אבל שוכחים שהאכילה היא בעצם אינטראקציה אנרגטית: גוש גדול של אנרגיה (אני) מכניס אל תוכו גוש קטן יותר של אנרגיה (האוכל) והשניים מתמזגים.

הכאבים ובעיות העיכול של אירנה נובעים מכך שהגוף שלה מסרב להתמזג עם האנרגיות שהיא מכניסה אל תוכו.

מדוע?

אירנה היא אדם רוחני. כבר שנים רבות שהיא עוסקת במודעות עצמית ולומדת תחומים שקשורים לרוחניות. היא מתרגלת מדיטציה ויוגה. התדר האישי שלה גבוה, ולכן הוא לא מתמזג טוב עם האנרגיה ה'נמוכה' של המזונות שהיא מכניסה אל תוכה.

המדריכים הרוחניים מדגישים שהם לא מתכוונים להרכב הפיזי של המזון, אם הוא פחמימה או חלבון, אלא לתדר האנרגטי שלו. כדי להקל על גופה, על אירנה לצרוך מזונות בעלי תדר אנרגטי גבוה, שתואם את התדר שלה.

לאכול אור

כיצד יודעים מהו ה'תדר' של מזון מסוים, ואם הוא גבוה או נמוך? קל יותר להבין זאת בעזרת הדימוי של אור וחושך. כל מזון שנמצא מולנו יימדד בשאלה: האם המזון הזה הוא אור?

האור הכי גבוה נמצא בטבע. פירות, ירקות, זרעים, אגוזים, שקדים וקטניות הם בעלי האור הכי חזק וגבוה, מכיוון שהם נמצאים במצב שהכי קרוב למצבם הטבעי.

גם לטריות יש משקל: תפוז שקטפתי הרגע מהעץ בחצר בעל תדר גבוה יותר מתפוז שבילה כמה שבועות במקררים והגיע בסוף לסופר.

מדד-האור בוחן כמה היבטים:

מקור המזון. האם הוא צמח באדמה או יוצר במפעל?

המצב שלו. כמה קרוב המזון למצבו הטבעי, המקורי? סלט חי הכי קרוב, ירקות מבושלים קצת פחות, קרואסון טרי כבר רחוק מאד מצמח החיטה, ומוצרי מזון מתועשים שיכולים לעמוד על המדף שנה שלמה, הם כבר לא באמת מזון. הם מוצר שתכליתו להימכר ולא להזין.

ואכן, גם הכוונה בהכנת המזון קובעת את התדר שלו. קרואסון טרי הוא אולי לא מופת של תזונה בריאה, והוא לא קרוב לטבע, אבל אם הוא נאפה בבית, על-ידי ידיים אוהבות, במטרה להרעיף אהבה ולפנק, התדר שלו גבוה. לעומת זאת, מפעל גדול שמעסיק אנשים בתנאים רעים ומונע ע"י תאוות רווחים, מייצר מוצרים עם אנרגיה שעדיף שלא נמזג אל תוך גופנו. גם אם הם נקראים 'מזון בריאות'.

אנרגיה של כאב

ישנם מזונות שבהגדרה מוצפים באנרגיה של חושך, סבל וכאב, ואלו הם כל ה'מוצרים' שהיו פעם בחיים ועכשיו הם מתים (אין כאן כוונה להטיף לצמחונות או טבעונות, אלא להציג מידע שהתקבל בתקשור). פרה שסבלה בתנאי מחיה קשים ואז נשחטה, הותירה בבשר שלה את אנרגיית הסבל, הכאב והפחד. הרגשות הקשים האלה ספוגים בתאים שלה, ואת האנרגיה הזאת אנו ממזגים אל תוך הגוף והתאים שלנו כשאוכלים את הבשר.

הכנתי בבית

כאמור, הכוונה שמאחורי הכנת המזון תתבטא בתדר האנרגטי שלו.

מוצר מזון מתועש, שהוכן במפעל על-ידי מכונות, מתוך כוונה למכור כמה שיותר, תוך ידיעה שרבים מהחומרים בתוכו לא בריאים וממכרים, הוא לא אור. מזון שהוכן באהבה בבית, מתוך כוונה להזין ולהיטיב, הוא אור גדול.

זה כמובן לא אומר שכל מזון שלא הוכן בבית הוא בהכרח חושך. אכן רצוי להכין בעצמנו כמה שיותר, אולם אם נהיה ריאליים, קניית מזון היא חלק בלתי נפרד מאורח החיים המודרני, והרעיון הוא לבחור באופן מודע מה קונים וממי. מאפיה שכונתית ותיקה ואהובה יכולה לייצר מאפים בעלי תדר גבוה, מלאי אהבה ונשמה, למרות שלא נאפו 'בבית'. וכנ"ל לגבי מסעדות, יקבי בוטיק, גלידריות וכל גוף שמייצר מזון.

העיקר הכוונה

כשאנו מכינים אוכל, הידיים שלנו מוליכות את ההוויה שלנו ומטעינות את המזון באנרגיה שלנו ובכוונות שלנו. לכן כדאי לשים לב למה שקורה בלב ובראש שלנו בזמן שאנחנו מבשלים. אם אני חותכת סלט, ובינתיים מריצה מחשבות מתוסכלות על קולגה שמעצבנת אותי בעבודה, אני מכניסה את כל זה לתוך הירקות שבהם אני נוגעת. לעומת זאת, אם אני באופן מודע ויזום מעלה בתוכי מחשבות טובות, כוונות טובות ורגשות חיוביים, הם יטעינו את הסלט ויעלו את התדר שלו.

דרכים לשפר 'מיזוג מזון' בגוף

1. הטענה: בזמן הבישול, או כשהאוכל כבר בצלחת, אפשר למקם את כפות הידיים מעל המזון ולהטעין אותו באור, כאשר אנו מדמיינים את האור זורם מהידיים שלנו אל תוך המזון. זה הזמן להודות בלבנו על האוכל הטעים, הבריא והמזין, ועל השפע שזכינו בו בדור הזה. להודות לאדמה על כך שגידלה את המזון, ולהודות על שיתוף הפעולה המופלא בין בני אדם שהביא אותו בצורה נוחה וקלה אלינו הביתה. כל זה לא מובן מאליו!

2. טיהור: באותו אופן אפשר לבצע עם הידיים טיהור אנרגטי למזון בעל תדר 'חשוך', ולנקות ממנו כל אנרגיה נמוכה. אם מדובר בבשר, אפשר להוסיף גם בקשת סליחה מהחיה שנאלצה לסבול כדי שלנו יהיה אוכל, לבקש סליחה בשם האנושות על הסבל הקולקטיבי שהיא גורמת לחיות בתעשיית המזון, ולהודות לחיה הספציפית על התזונה שהיא מספקת בבשרה, לנו ולבני ביתנו.

3. למי שסובל באופן תדיר או כרוני מקשיי עיכול, כדאי להיעזר בטכניקות שהוזכרו לעיל לטיפול בצ'אקרת הסולר-פלקסוס, חיזוקה ואיזונה.

* * *

אירנה ביצעה את תרגילי הדמיית האור הצהוב והרגישה שיפור משמעותי. כאבי הבטן וקשיי העיכול נעלמו לתקופה ארוכה. מדי פעם הם מופיעים שוב, בעיקר בזמנים שבהם היא פחות מקפידה על תזונה של אור. המצב משתפר שוב כשהיא חוזרת להקפיד.

במציאות שלנו, כשאנו מוקפים בשוק גדול וחזק של מזון 'חשוך', לא קל להתמיד באופן מלא עם תזונה מוארת. כמעט בלתי אפשרי לקיים את השיטה במאה אחוז, כל הזמן. כמו בכל תחום, גם כאן אנחנו מתנהלים על איזשהו רצף. כדאי להשתדל לשמור על מאזן של רוב מזון-אור, ואחוז נמוך של מזון-חושך.

זה בסדר להתענג על טעמים אהובים, גם אם הם לא נקטפו הרגע מהגינה. אפשר לנסות למצוא גרסאות 'מוארות' יותר של אותו המוצר האהוב: לקנות מעסק פרטי בעל כוונות טובות, או להכין בעצמנו, או לטהר את המזון אנרגטית לפני האכילה.

האדם המודרני עסוק רבות בשאלת 'מה נכנס אלי לפה'. כולם בדיאטה, או צריכים דיאטה, או רגישים לגלוטן, או מכורים לקפה. הזווית הרוחנית מציעה קריטריון נוסף וחשוב בהחלטות האלה: אנרגיה.

בבואנו לקיים אינטראקציה אנרגטית של אכילה, יש שאלות שיכולות לעזור לנו לדייק את עצמנו.

מה מתמזג טוב עם הגוף שלי? מה אני רוצה להפוך לחלק ממני ומה לא?

איזו אנרגיה יש למזון הספציפי הזה? מי הכין אותו ומה היתה הכוונה שלו?

האם הגוף שלי רוצה להתמזג עם האנרגיה הזאת עכשיו?

שנזכה לאכול הרבה אור ולהתמזג בקלות עם המזון שלנו.

באהבה תמיד,

אפרת.