מלחמה: צו 8 רוחני

בימים חשוכים אלה, אנו בעורף שואלים את עצמינו מה אנחנו יכולים לעשות? לא רק פיזית, מעשית, אלא גם רוחנית ואנרגטית. איך נוכל לחזק ולהתחזק? איך נעזור לעצמינו ולאחרים?

יש הרבה מה לעשות בכלים רוחניים.

מאפלה לאורה

העולם שלנו מתקיים בין הקטבים של אור וחושך, וכאשר קורים אסונות בסדר גודל כמו שקורה אצלנו עכשיו, אנרגיה עצומה של חושך שורה סביבנו. בזמן כזה, חשוב מאד להזרים לרשת האנרגטית המשותפת שלנו כמה שיותר אנרגיית אור, כהצפת-נגד לחושך.

האיבר הפעיל ביותר בהפרשת אנרגיה מהגוף החוצה הוא הלב. כשהלב שלנו מלא בדאגה, צער או פחד, הוא פועם החוצה חושך. כשהוא מלא אהבה, אמונה ותקווה, הוא פועם החוצה אור.

כך, באופן הפשוט ביותר, אנחנו יכולים להשתמש בלב שלנו כדי להציף את הסביבה באור, באמצעות ויסות הרגשות שלנו. אנחנו יצורים תבוניים, בעלי כוח-על שנקרא ויסות-עצמי. אנחנו יכולים לווסת במודע רגשות שליליים כמו פחד, דאגה ובהלה. בימים אלה חשוב במיוחד להפעיל את המנגנון הזה כדי לא להגביר בטעות דווקא את החושך.

דרך פשוטה לוסת רגשות קשים היא לעשות מעשים שממלאים אותנו ואת מי שסביבנו ברגשות של אהבה, חמלה, חיבור וקירבה. כל גילויי הסולידריות ויוזמות העזרה הרבות שפועלות כעת, הן התשובה העוצמתית ביותר לחושך. המעשים הטובים האלה תורמים לא רק בהיבטים הפרקטיים, הגלויים לעין, אלא גם במישור האנרגטי. הם מציפים את הסביבה באור חזק של נתינה ואהבת-חינם. הלבבות של הנותנים פועמים באור, הלבבות של המקבלים מתמלאים באור, וגם הפרסומים שמתפשטים ברשת ומרגשים את כולם, מוסיפים עוד הרבה לבבות 'מפרישי-אור' למעגל.

גם במעגלים הקרובים וה'קטנים' ביותר, כל טיפת אור שנוסיף תהיה משמעותית. לנחם ולהרגיע, לארח בני משפחה, לשלוח הודעה, להתעניין בשלומם של חברים, להיות ביחד, לחבק, להאכיל. להעביר בוואצאפ סרטונים מרגשים וחיוביים במקום הודעות זוועה. להתמקד במידע החיובי על סולידריות ואכפתיות, לראות כמה טוב קולקטיבי מראה את פניו בזמנים הקשים האלה, ובעיקר, לתת לכל הרגש החיובי הזה להציף אותנו ולפעום החוצה דרך הלב, כאנרגיית אור.

שליחת אור

אנו יכולים גם להשתמש בתודעה שלנו כמו בפרוז'קטור כדי לבצע הצפות-אור יזומות וממוקדות.

אפשר לשלוח אור לאדם ספציפי, למקום מסוים כמו קו-הגבול או יישוב שמצוי תחת אש. אפשר לכוון אור במבט-על, כמו ממעוף-הציפור, אל אזור שלם, או אפילו אל כל מדינת ישראל.

איך לשלוח אור?

לשבת לבד בשקט ולעצום עיניים. לקחת כמה נשימות איטיות ועמוקות. להרפות את הגוף והמוח.

להציף את הלב שלנו באור חזק של אהבה. לא כדאי לשלוח אנרגיה כשאנחנו מוצפים ברגשות קשים של פחד ודאגה. לכן חשוב קודם לטהר את הלב מהרגשות האלה ולהציף אותו באור.

ואז-

לחשוב על האדם או המקום שאליו רוצים לשלוח אור. לראות בעיני רוחנו את האדם או המקום.

'להדליק' אור חזק במרכז הגוף שלנו, אור שבוקע מהחזה, או מהבטן, או שניהם.

לנשים (במיוחד אימהות שרוצות לשלוח אור לבנם או בתם), אפשר לדמיין שהאור הזה בוקע גם מהרחם שלנו, שהוא איבר בעל עוצמה רוחנית מיוחדת.

לדמיין איך האור יוצא מהגוף שלנו באלומה חזקה, ועושה את דרכו אל האדם או המקום שאליו אנו שולחים. לדמיין איך האור מגיע לשם, ומציף את האדם או המקום.

לדמיין לפרטי פרטים את האור נספג ומציף היטב את היעד, עד שהוא בוהק מרוב אור מסנוור. להחזיק את התמונה הזאת בראש כמה שיותר זמן.

אפשר 'להטעין' את האור שאנו שולחים בכל אנרגיה שרוצים, באמצעות מילים וכוונות: אור של ריפוי והקלה בכאב לפצוע. אור של הגנה, ביטחון ועוצמה לחייל שלוחם בשטח. הגנה מיוחדת, כוחות והשגחה שמימית לחטופים. נחמה ואהבה למי שחווה טראומה או אובדן. וכך הלאה, לפי ראות-הלב.

כדאי 'להחזיק' את שליחת האור הזאת כמה שיותר זמן.

אפשר ללחוש מילים מהלב לאדם שאליו שולחים אור. האני העליון שלהם יקלוט את המסרים, גם אם הם לא יהיו מודעים לכך. אפשר לצרף לשליחת האור גם תפילה, כמו פרק תהילים או ברכה מיוחדת.

הגנה מרחוק ללוחמים

באותה הטכניקה אפשר לשלוח ללוחמים לא רק אור שיציף ויחזק אותם, אלא לשים עליהם הגנה חזקה ומיוחדת.

דמיינו את החייל/ת עטופים בבועה או כיפה של אור חזק, זהוב או לבן. בועת האור מקיפה אותם מכל הצדדים, ו'הולכת' איתם כל הזמן. כוונו בלב שזהו שריון-מגן עוצמתי ששומר עליהם מכל חדירה של אנרגיה רעה או פגע.

הוסיפו צינור אור חזק ורחב, שיורד מהשמיים בקו ישר מעליהם, ומתחבר אל מגן-האור. כוונו בלב שהצינור הזה מחובר אליהם תמיד, הולך אתם לכל מקום, מטעין ומזין אותם מלמעלה, ומזין גם את מגן-האור, שיישאר חזק ובוהק. זהו צינור-הזנה פרטי, עמוד-אור שצמוד אליהם כל הזמן.

אפשר גם להזמין מלאכים שילוו וישמרו מקרוב. אפשר להזמין נשמות שכבר עברו מן העולם, כגון קרובי משפחה, לבקש מהם שילוו וישמרו גם הם. אפשר להוסיף להדמיה צורת מגן-דוד שעשוי מאור בוהק וממוקם מעל הראש, או אפילו מספר מגני-דוד, מכל הצדדים.

אפשר בסיום ההדמיה להגיד בכוונה גדולה את מזמור תהילים צ"א, שהוא טקסט מיסטי חזק מאד להגנה. (הטקסט המלא מצורף בסוף הפוסט)

אם קשה לדמיין אור

אפשר לחפש מראש באינטרנט תמונות או איורים של גוף מוקף בהילת אור, ולהביט בתמונות לפני ביצוע השליחה. זה עוזר מכיוון שלמוח שלנו קל יותר להיזכר בתמונה מאשר להמציא תמונה חדשה.

אם ממש לא מצליחים לראות שום תמונה בראש, אפשר לבצע שליחת אור גם באמצעות מילים. מבצעים את אותו המהלך שתואר לעיל, רק במקום לדמיין אותו ויזואלית, נעשה זאת על-ידי אמירת המילים בתוך הראש שלנו: אני מציפה את הלב שלי באור, האור יוצא מתוך הלב שלי ועושה את דרכו הישר אל X, האור מציף אותו לחלוטין, הוא ספוג כולו באור חזק של הגנה ועוצמה, וכו'.

ריפוי בעיסוק

כולנו חווים בימים אלה צניחה אנרגטית חמורה. בשורה קשה רודפת בשורה קשה, ובאופן טבעי אנו מוצפים ברגשות בעלי תדר נמוך, פחד, דאגה, צער ואבל, הלם וזעזוע. אנחנו לא יכולים לבחור את הרגשות שעולים בנו, הם אוטומטיים, אבל אנחנו כן יכולים, אחרי שהרגש עלה בנו, לבחור להניח לו, ולהתמקד בעשיה במקום בחוויה. כך נצליח לצאת מתוך ענן הקושי הנפשי: להתמקד בזולת, במי שצריך אותי ואני יכול לעזור לו. העיסוק במישהו אחר מוציא אותנו בהכרח מתוך עצמינו.

הצפה רגשית גורמת אצל אנשים שונים לתגובות הפוכות. לחלקנו זה מפעיל באופן טבעי ומידי את מנגנון העשייה, את הצורך לפעול. להיות עסוקים. אלה האנשים שמיד נרתמים לפרויקטים של עזרה ותמיכה.

אולם לחלקנו, ההצפה הרגשית גורמת לתגובה הפוכה: חוסר יכולת לעשות כלום. קפיאה במקום. וזה בסדר, גם זו תגובה נפשית טבעית.

מי שמרגיש מוצף מדי לפעול, יכול להתמקד בעשייה הפשוטה ביותר: לשלוח אור, והרבה. זה לא דורש מאמץ, רק שינוי פוקוס. במקום להתמקד בי ובקושי הרגשי שלי, להתמקד במי זקוק לשליחת האור שאני יכולה לבצע.

אז בפעם הבאה שאתם מרגישים כבדות נוראה בלב שמשתקת אתכם, או שאינכם יכולים לצאת להתנדב מסיבות מעשיות, במקום לשקוע, שבו ושלחו אור למישהו. אם אתם מוצפים בדאגה לשלומם של חייל/ת, שלחו להם אור והקיפו אותם בשריון-אור של הגנה.

הכינו רשימה של כל מי שאתם מכירים שזקוק לאור. אנשי כוחות הביטחון, אימהות ובנות-זוג מודאגות, אנשי רפואה, פצועים, מכרים שיקיריהם נפגעו או נחטפו, משפחות אבלות. שלחו להם אור. שוב ושוב.

ואם אתם מרגישים חזקים מספיק, דמיינו אור בוהק עצום שיורד מהשמיים ומטעין את מדינת ישראל. הציפו את הארץ כולה באור חזק, שטפו את כל החושך החוצה בצונאמי אדיר של אהבה וחמלה.

זה לא ישנה את מה שכבר קרה, אבל זה יכול להשפיע על ההווה ולשנות לטובה את העתיד.

לא לפחד כלל

בימים שבהם החושך מתגבר לעוצמות כל-כך גבוהות, כולנו מגויסים להילחם את מלחמת האור.

הלוחמים והלוחמות שלנו פועלים באומץ במרחב הפיזי. אנחנו יכולים להיות תומכי-הלחימה הרוחניים שלהם.

הפחד הופך את אור-הלב שלנו לחושך. עלינו להיות ערניים על המשמר ולא לתת לו מקום בתוכנו. ברגע שהוא מתחיל לעלות, אפשר לזהות אותו, ומיד לגייס את עצמינו למשימה, ולעבור לעשיה של אור.

הפחד לא רק מזיק אלא גם טועה. כי פעולות השנאה הנתעבות של אויבינו, והחושך שהם מפיצים, אף פעם לא יגברו על האור האדיר של השותפות והאכפתיות שלנו. אור-האהבה, שבוקע מהלבבות של כולנו, תמיד יהיה חזק יותר.

תפילה להגנה: תהילים פרק צ"א

יֹשֵׁב, בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן; בְּצֵל שַׁדַּי, יִתְלוֹנָן. אֹמַר--לַיהוָה, מַחְסִי וּמְצוּדָתִי; אֱלֹהַי, אֶבְטַח-בּוֹ. כִּי הוּא יַצִּילְךָ, מִפַּח יָקוּשׁ; מִדֶּבֶר הַוּוֹת. בְּאֶבְרָתוֹ, יָסֶךְ לָךְ--וְתַחַת-כְּנָפָיו תֶּחְסֶה; צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ. לֹא-תִירָא, מִפַּחַד לָיְלָה; מֵחֵץ, יָעוּף יוֹמָם. מִדֶּבֶר, בָּאֹפֶל יַהֲלֹךְ; מִקֶּטֶב, יָשׁוּד צָהֳרָיִם. יִפֹּל מִצִּדְּךָ, אֶלֶף--וּרְבָבָה מִימִינֶךָ: אֵלֶיךָ, לֹא יִגָּשׁ. רַק, בְּעֵינֶיךָ תַבִּיט; וְשִׁלֻּמַת רְשָׁעִים תִּרְאֶה. כִּי-אַתָּה יְהוָה מַחְסִי; עֶלְיוֹן, שַׂמְתָּ מְעוֹנֶךָ. לֹא-תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה; וְנֶגַע, לֹא-יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ. כִּי מַלְאָכָיו, יְצַוֶּה-לָּךְ; לִשְׁמָרְךָ, בְּכָל-דְּרָכֶיךָ. עַל-כַּפַּיִם יִשָּׂאוּנְךָ: פֶּן-תִּגֹּף בָּאֶבֶן רַגְלֶךָ. עַל-שַׁחַל וָפֶתֶן, תִּדְרֹךְ; תִּרְמֹס כְּפִיר וְתַנִּין. כִּי בִי חָשַׁק, וַאֲפַלְּטֵהוּ; אֲשַׂגְּבֵהוּ, כִּי-יָדַע שְׁמִי. יִקְרָאֵנִי, וְאֶעֱנֵהוּ--עִמּוֹ-אָנֹכִי בְצָרָה; אֲחַלְּצֵהוּ, וַאֲכַבְּדֵהוּ. אֹרֶךְ יָמִים, אַשְׂבִּיעֵהוּ; וְאַרְאֵהוּ, בִּישׁוּעָתִי.