הם לא בקשר רציף. ספק ידידים, ספק רוצים להיות יותר. היא חושבת עליו הרבה, הוא בא והולך. כשהם מבלים ביחד ברור לה שיש ביניהם ניצוץ. ואז, למרות הקסם, הוא נעלם לה לכמה זמן, והיא נשארת עם כל הגעגוע והכמיהה. היא חוששת 'להבריח' אותו אם תראה לו כמה היא רוצה. אילו רק היה לה אומץ לשאול אותו בצורה ישירה: מה אנחנו?
בתחילת הפגישה היא מבקשת לשאול את הצוות הרוחני שלה מה הסיפור הנשמתי ביניהם? מה החוזה הנשמתי? איזה שיעור-נשמה יש כאן? ובעיקר, מה הוא רוצה, והאם זה אותה?
הצוות הרוחני פותח בהתנצלות: לא תמיד אפשר לקבל תשובות מלאות בזמן שרוצים אותן.
הבלבול אמנם מוציא אותה מדעתה, אבל אין כרגע אפשרות לפתוח בפניה את פרטי החוזה הנשמתי בינה לבינו. יש תשובות, והיא תוכל לקבל אותן רק במבט לאחור על התקופה הזו. כרגע ההתרחשות עדיין בעיצומה, השיעור באמצע להילמד, הבלבול הוא חלק מהחוויה, וכל מידע שיעבירו אליה עלול לפגוע בבחירה החופשית שלה או שלו.
זה קצת כמו תלמיד באמצע מבחן, הם מסבירים. אם הוא יבקש מהמורה עזרה, והיא תגלה לו את התשובות, הוא אמנם יקבל ציון מאה, אבל זה לא באמת ייחשב הצלחה במבחן. התלמיד יאלץ לחזור על המבחן שוב בזמן אחר, כי הוא לא באמת למד את החומר. לכן לא נוכל בעת הזאת לתת לך את התשובות, זה מוקדם מדי.
אני מרגישה את האכזבה שלה, את המשקולת הכבדה בלב. איך היא תוכל להמשיך כך עם הבלבול הזה? הצוות הרוחני שלה ממהר להרגיע: אל תדאגי, נשמה אהובה, לא נוציא אותך בידיים ריקות. קבלי מאתנו הדרכה. אנו ממליצים לך להפנות את מבטך ממנו אל עצמך. אל תשאלי מה הוא רוצה או מרגיש, אלא מה את. מה הרצון שלך? האם הוא מתמלא?
במקום להתמקד בכל מה שהגבר הזה בעינייך, התרכזי במה שהוא מעניק לך. במקום להיות שקועה ברגש שלך כלפיו, באנרגיה שפועמת בצד שלך, בדקי איך הוא במעשיו גורם לך להרגיש, עם האנרגיה שהוא מייצר מהצד שלו. האם את אוהבת את ההרגשה הזו? זהו קצה חוט שיוביל אותך בכיוון הנכון להתרת ה'פלונטר' המחשבתי שלך.
היא מתעקשת, אבל אין איזה מסר שתוכלו לתת לי, כדי לדעת מה הוא מרגיש? ואם זה הדדי?
הצוות עונה בסבלנות, אנו מבינים את הצורך שלך לפזר את הערפל ולקבל מידע על החוויה שלו, אבל אנו לא ממהרים 'להציץ' לנשמות אחרות ללא ידיעתן וללא הסכמתן. הדרך הפשוטה לקבל מענה לשאלה הזו היא להפנות אותה אליו. ואם את חוששת לשוחח עם האני הארצי שלו, נסי לפגוש את האני העליון שלו.
כאשר נשמה נכנסת לתוך גוף, לא כל חלקי הנשמה נוכחים בו. חלק מהנשמה נשאר תמיד בממדים הרוחניים, ומשם החלק הזה, האני העליון, שולח לנו הכוונה והדרכה באמצעות מחשבות, רצונות, רעיונות ורגשות. האינטואיציה שלנו היא קו הטלפון הפתוח אל האני העליון שלנו, ולכן כל-כך כדאי להקשיב לה.
אבל איך אפשר לדבר עם האני העליון של נשמה אחרת?
לשם כך הצוות הרוחני מעניק לה תרגיל מדיטציה קל לביצוע.
* * *
התרגיל הזה מתאים לכל מי שנמצא בקשר מורכב עם נשמה אחרת, במצב של נתק בתקשורת, עם עניינים לא פתורים או מעגלים שלא נסגרו, ומבקש לקבל מסרים מהנשמה הזו באמצעות האני העליון שלה.
לצורך ביצוע התרגיל כדאי להתמקם במקום שקט, רגוע ונוח. אפשר להשמיע ברקע מוזיקה נעימה של מדיטציה. קל יותר לבצע את ההדמיה בשעות החושך.
נתחיל בלהרפות את הגוף כולו. לקחת כמה נשימות עמוקות ואיטיות. להשתיק את רעשי המוח.
לדמיין את עצמך על חוף ים יפהפה, ריק מאדם, רחב ופתוח עד קצה האופק.
כדאי לרדת לפרטים: האם חם או קריר? שמים כחולים או מעוננים? אולי זריחה או שקיעה? האם החוף מכוסה חול רך, או מרוצף אבנים וצדפים? או אולי סלעי? הים בצבע טורקיז קיצי או אפרפר וחורפי? סוער או שקט? כדאי לנסות לדמיין את המקום בכל החושים. את הרוח המלטפת את העור, את ריח הים, המיית הגלים. ואנחנו לבד בתוך כל היופי הבראשיתי הזה, מתחילים לפסוע בנחת לאורך קו החוף. נושמים עמוק את היופי מסביב. מתמלאים בתחושה נפלאה של רוממות-רוח.
ואז נפנה את מבטנו אל קצה האופק, לא בים, אלא בהמשך קו החוף. שם במרחק נראה דמות קטנה ורחוקה, שהולכת לאט לכיווננו. זהו האדם שעם האני העליון שלו אנחנו מבקשים להיפגש.
אנחנו מתקדמים בצעדים רגועים לעברו, והוא מתקדם לעברנו.
בנחת ובשלוה אנו מתקרבים זה לזה לאורך החוף. עוצרים אחד מול השני וממתינים בסבלנות.
אפשר לשאול אותו שאלה, אם יש לנו. או להמתין בשקט שיאמר את מה שיש לו להגיד לנו.
לא בטוח שנקבל נאום שלם, או אפילו משפט מורכב. אולי זו תהיה מילה אחת. או משפט קצר.
אולי זו בכלל תהיה תחושה שתעבור אלינו ללא מילים, או מחווה פיזית, כמו ליטוף על הראש.
מה שחשוב זה להיות רגועים ופתוחים לתקשורת, נטולי כעס או שיפוט. פתוחים באמת לקבל את מה שיש לאני העליון של הנשמה השניה להגיש לנו.
נשהה שם כמה שדרוש לנו. אולי ייקח קצת זמן עד שנקבל מסר כלשהו. אין מה למהר.
בתום האינטראקציה נגיד תודה לאני העליון שנענה להזמנתנו. אפשר להגיד דברים חשובים, אם יש לנו. אבל המפגש הזה נועד פחות כדי להשמיע ויותר כדי לשמוע.
ואז ניפרד לשלום. נדמיין איך הדמות מפנה את גבה אלינו ומתרחקת לאורך קו החוף, וחוזרת לאט לאט אל קצה האופק, ממנו באה.
* * *
כמה ימים אחרי פגישת התקשור שלנו קיבלתי הודעה ממנה.
עשיתי את התרגיל, פגשתי את האני העליון שלו על החוף, וקיבלתי תשובה.
היתה חוויה מרגשת ומשמעותית.
הסיפור אולי לא נגמר, אבל הבלבול שלי כן. תודה.
איך אפשר לדעת אם שמענו את האני העליון של מי שרצינו, ולא את משאלת הלב שלנו?