אושרית הגיעה אלי אחרי תקופה בה הרגישה שדברים לא מסתדרים בחייה ויש לה תקלות ועיכובים בכל התחומים.
'אני מפחדת שיש עלי עין הרע', הודתה. 'אולי השכנים? אולי בעבודה? אולי מישהו מקנא בי? אני מפחדת שאנשים סביבי מסתכלים עלי בעין רעה, ולכן הכל משתבש'.
לא יוצא לי לעתים קרובות להיתקל פנים אל פנים בכוחות של חושך. אני יודעת שהם קיימים בעולם, אבל השליחות האישית שלי קשורה יותר לריפוי ואור, ולכן יש לי תמיד תחושה שחוסכים ממני מפגשים עם כוחות או מסרים חשוכים, ומעבירים דרכי רק מסרים של אור ואהבה. הפעם, ביקשתי בלב בקשה אישית מיוחדת מהצוותים הרוחניים שלי ושל אושרית: אל תסתירו ממני. אם יש באמת עין רעה בעולם, אם זו הסיבה לקשיים של אושרית, תנו לי לראות את זה.
המתנתי בסקרנות לתשובה. האם זה יכול להיות? האם אושרית באמת סובלת בגלל עין-הרע?
הצוות הרוחני פתח במסר מרגיע: ההצלחה הגדולה עוד לפניך, אין תקלות ושיבושים בדרכך. מה שאת חווה כעת היא הנסיגה שמגיעה תמיד לפני הפריצה הגדולה. כמאמר השיר, 'תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר', אנשים רבים שחוו הצלחה גדולה מספרים שהפריצה המיוחלת הגיעה לא כשהם היו בשיא התנופה, אלא דווקא אחרי שהתייאשו, ויתרו, או הרגישו מובסים. מיד לאחר מכן ההצלחה המיוחלת הגיעה. לכן אין מה לחשוש מהנסיגה הזו, כי היא המדרגה האחרונה שמובילה לפסגה.
הצוות הרוחני לא הסתפק בהרגעה הזו, והמשיך לדיון בהתבוננות רחבה על נושא עין-הרע.
ואלה עיקרי דבריהם:
הדיון האם יש או אין עין-הרע מורכב. כשמנסים להבין זאת, הדבר תלוי בפרספקטיבה של הישות הרוחנית שאותה שואלים. בממדים הרוחניים יש מדרגות, יש שלבי התפתחות רוחניים, יש גבהים שונים של ראיה, ולכן התשובות יהיו שונות. ככל שהישויות הרוחניות 'נמוכות' וקרובות יותר לעולם הזה, לממד הפיזי, הן יגידו שיש עין-הרע, והיא משפיעה על אנשים. לעומת זאת, מהפרספקטיבה הגבוהה, כמה שלבים קדימה בהתפתחות הרוחנית, ברור שאין ולא יכולה להיות השפעה אנרגטית של עין רעה.
איך זה יכול להיות? ומה 'נכון'?
קיומו או אי-קיומו של הכוח הזה תלוי בתודעה של בני האדם עצמם. מי שמאמין בזה ומפחד מזה, עלול לחוות בחייו את ההשפעה השלילית. אולם מי שמבין את האמת הקוסמית הרחבה, ויודע שזה לא יכול להתקיים, חסין בפני עין-הרע.
נבאר ונרחיב.
עין רעה וקנאה הם כוחות שלא יכולים להשפיע אנרגטית על מי שלא מאמין בהם ולא מפחד מהם, מכיוון שאז האור שלו חזק יותר מהחושך שלהם. מי שכבר מצוי בפרספקטיבה רוחנית גבוהה ורחבה לא יכול להיות מושפע מזה, כי קנאה ועין רעה הם רגשות שליליים, כלומר חושך, ומי שהתדר שלו מספיק גבוה ומואר, חסין מפני החושך הזה. כדי שחושך ישפיע עלי, אני צריכה להיות בתדר שלו, אחרת אין לו גישה אלי.
כשאני בתדר מואר אני מוגנת, כי אור תמיד יותר חזק מחושך. זוהי אמת מוחלטת. איך יודעים? פשוט מאד: בחדר חשוך אפשר להדליק אור, אבל בחדר מואר, ביום, אי אפשר להדליק חושך.
אם עין רעה, כוונה רעה או קנאה, הם חושך, אזי החושך הזה יכול להיצמד אנרגטית אך ורק למי שהתודעה שלו בתדר הזה, כי הוא מאמין שיש עין רעה, כי הוא מפחד מזה. מי שנמצא 'מעל' זה, לא יושפע משום מחשבה שלילית עליו.
בניגוד לאמונה הרווחת, כוונות רעות, עין רעה ומחשבות שליליות לא 'מטיילות' באופן אוטומטי אל האדם שכלפיו הן מכוונות. להיפך, זוהי אנרגיה שנשארת צמודה אל האדם שחשב והרגיש אותה. אנרגיה שלילית כזו יכולה לעבור אל הזולת אך ורק אם הוא 'משתף פעולה', בכך שהוא חושש מזה או מאמין בזה. אז האנרגיה השלילית זורמת אליו, כאילו שהוא שותה אותה עם קשית ישירות אל השדה האנרגטי שלו. זה קורה ביוזמתו, ולא באופן אוטומטי.
אם אנרגיה שלילית של קנאה ועין רעה היו עוברות באופן אוטומטי אל מושא הקנאה, אזי כל האנשים היפים, העשירים והמצליחים בעולם היו סובלים מבעיות ומחלות קשות. בפועל, יש בעולם הרבה אנשים מצליחים, שיש כלפיהם הרבה קנאה, צרות עין, ואפילו שנאה, ולא קורה להם כלום. איך זה יכול להיות? כי הם לא מצויים בעצמם בתדר הזה, הם לא עסוקים בזה, לא מאמינים בזה ולא חוששים מזה, ולכן זה לא מגיע אליהם, אלא נשאר כאנרגיה שלילית אצל המקנאים והשונאים בעצמם.
לכן, ההגנה הטובה ביותר נגד עין הרע היא לא 'לשתות בקשית' אלינו את האנרגיה השלילית שלה. לא לתת לה קיום באמצעות האמונה שלנו והפחדים שלנו.
ואפשר להרחיב את הפרספקטיבה עוד יותר.
מהי בעצם קנאה? מהי 'עין רעה'?
אלו בסך הכל שיבושים של אהבה.
בשורש של הרגשות הללו מצויה אהבה, אלא שהיא 'התעקמה' והוסטה למסלול רעיל. כיצד?
אם לי יש בית גדול ויפה, ומישהו מקנא בי, זה בסך הכל ביטוי של אהבה: הוא אוהב את הבית הגדול והיפה שלי, ורוצה כזה גם לעצמו. אם אני מקנאה בחברתי שיש לה שיער שופע ויפה, אני בסך הכל אוהבת את השיער שלה ורוצה כזה גם לעצמי. אין כוונה רעה מובנית בתוך הקנאה, אלא זוהי אהבה של משהו שיש לזולת, ורצון לאמץ את אותו הדבר אל תוך החוויה שלי.
לכן, אם אנו מוצאים את עצמנו מקנאים במישהו, במקום להתבייש ולנסות להעניש את עצמנו עם רגשות אשמה, אנו יכולים להזכיר לעצמנו את מהותה הפנימית של הקנאה: אהבה. אני לא מקנאה, אני אוהבת את מה שראיתי אצל הזולת ורוצה את זה גם לעצמי. עם דגש על ה'גם'. אני מאחלת לו בלב שמח שייהנה ממה שיש לו, ומאחלת את אותו הדבר גם לעצמי. היקום מלא שפע, יש מספיק מזה לשנינו.
ומה לגבי נשמות שמעוותות את הקנאה עד כדי רצון רע כלפי מישהו? האם זה לא מסוכן?
גם רצון רע מובהק, כמו אנשים שמייחלים שלזולת יהיה רע ממש, לא יכול להשפיע על מי שחי את חייו בתדר גבוה מספיק, שמתעלה מעל כל זה.
אדם שמאחל לי רעה הוא בסך הכל נשמה לא מפותחת. אין לו כוח מיסטי להשפיע על האנרגיה שלי או על חיי, כי אנחנו לא מצויים באותו המסלול, אנחנו לא מהדהדים על אותו התדר. אני יכולה לחמול על כך שיש לו עוד דרך התפתחותית לעבור, ולאחל לו דרך צלחה במסלול-הנשמה. אין לי מה לחשוש מפניו, מכיוון שהאור שלי חזק יותר מהחושך שלו, והכוונות הרעות שיש לו כלפי דבוקות אליו, לא אלי. הוא זה שסובל מהאנרגיה השלילית, לא אני. כשאני מבינה את זה, אני יכולה אפילו להתמלא רצון טוב ולאחל לו הרבה אהבה ואור, מכיוון שאני מבינה שהוא פוגע בעצמו בלי לדעת, הוא בעצם בעל מוגבלות-נשמה, ובעלי מוגבלות מעוררים בנו חמלה ורצון טוב.
כך, אם אני מרגישה או יודעת שמישהו מקנא בי, אם אני רואה שיש לו עין רעה כלפי, אין שום סיבה לחשוש מזה, וכל מה שעלי לעשות זה לנשום עמוק ולהיזכר באמת הרוחנית: אין באמת עין רעה. ומנגד, כדאי לזכור שאם אני חוששת מעין רעה, אזי אני שותה בקשית, מרצוני וביוזמתי, את האנרגיה השלילית מהאדם ההוא אלי, וחבל.
אושרית הבינה היטב את ההסבר הרעיוני, אך הרגישה שיהיה לה קשה להיגמל מהרגלי הפחד מעין-הרע שמוטבעים בה. איך אפשר לצאת מהמלכודת הזו?
הצעד הראשון הוא ההבנה הרעיונית שאין באמת דבר כזה 'עין-הרע', כפי שפירטנו לעיל. שלב שני הוא לראות את הקנאה בתור מה שהיא באמת: אהבה. אהבה שעברה עיוות.
הצוות הרוחני העניק לאושרית כלי נוסף, שעוזר למי שמתקשה להיפרד מרגש הפחד: לבצע הדמיות של הצפת-אור על הגוף הפיזי והגופים האנרגטיים שלה. כך תוכל לוודא שהיא תהיה מלאה באור, ואז החושך של אחרים לא יוכל לזלוג אליה, כי אור תמיד חזק יותר מחושך.
הצוות הרוחני המליץ לה לבצע הצפות-אור כאלה בכל פעם שהיא חווה אינטראקציה עם אדם שהיא מרגישה ממנו אנרגיה של קנאה או עין רעה. כך תבטיח שהתדר שלה יהיה גבוה ומואר, מעבר להישג-ידה של האנרגיה השלילית.
השינוי החיובי בחייה של אושרית היה מידי.
כבר כשחזרה הביתה באותו יום היא נמלאה מרץ ואנרגיה לעשיה, וקידמה במהירות פרויקט יצירתי ש'שכב' במגירה כמה שנים. התגובות החיוביות היו מהירות. בשבועות שלאחר מכן, התנופה החיובית נשארה חזקה והשפיעה על מצב הרוח שלה ועל התפקוד שלה בכל התחומים.
למרות שתרבויות רבות מאמינות בקיומה ומציעות שיטות שונות לבטל אותה, מהממדים הגבוהים, ממבט מלמעלה, ברור שאין באמת 'עין-הרע'.
ומה לגבי המקרים הרבים שבהם אנשים חווים עין רעה, וניכרת ההשפעה השלילית שלה? ומה לגבי המסורות הרבות והעתיקות שעוסקות בקיומו של הכוח הזה בעולם? כל אלו הם הוכחה לכך שלתודעה המשותפת הקולקטיבית שלנו יש כוח עצום. התופעה הזו מופיעה בעולם רק בגלל אמונה משותפת של בני האדם, שמאפשרים לה להיווצר ולעבור ביניהם. ברגע שכולנו כקולקטיב נבין את האמת הקוסמית הרחבה ונפסיק להאמין בכוח-לכאורה שיש לחושך הזה, הוא לא יקבל מאתנו דלק אנרגטי, והתופעה כולה תיעלם מן העולם.
באהבה תמיד,
אפרת.
Comments