חלק ראשון
ראש-דשא
שחר בן ה-17 מודאג מאד בנוגע לשיער שלו.
במהלך כיתה י' הוא הרגיש שהשיער שלו מתחיל להידלדל, והבחין ב'מפרצים' שהלכו והעמיקו על ראשו, בקו השיער משני צדי המצח. אביו נושא קרחת מפוארת, שהחלה כבר בשנות העשרים לחייו. שחר חושש ללכת בעקבותיו.
כשהתייעץ אתי וביקש כלים להציל את שערות ראשו, המלצתי לשחר לבצע כל יום הדמיות אור ירוקות על הקרקפת שלו, לדמיין כיצד האור הירוק מציף את הראש והשיער, ממלא את זקיקי השערות, ולדמיין איך הזקיקים המוארים מגדלים שיער חזק ועבה על כל הראש.
שחר ביצע במרץ את התרגיל יום-יום, ודיווח לי שהוסיף גוון יצירתי משלו: דמיינתי שהראש שלי הוא כמו ראש-דשא, וצומח לי מלא שיער-דשא חדש, צפוף וטרי, כמו הדשא הירוק שצומח אחרי שמשקים את הראש-דשא.
בנוסף, בכל פעם שהסתכל על עצמו במראה, שחר אמר לעצמו: השיער שלי עבה וחזק. קו השיער שלי בדיוק איפה שאני רוצה. השיער שלי כבר נרפא.
תוך שבועות ספורים חל שיפור משמעותי במצב השיער של שחר. כעבור מספר חודשים קו השיער השתקם, ה'מפרצים' נעלמו, והשיער כולו נעשה עבה וחזק יותר. המצב הזה נשמר עד היום, מרחק של חמש שנים.
איך זה עובד?
תאי הגוף שלנו מתחלפים, מתים ומתחדשים כל הזמן. תאי העור, השיער, הציפורניים, הדם, הרקמות. הגוף מצוי בתהליך תמידי של מוות והתחדשות. תאים ישנים מתים ותאים חדשים נוצרים. איך הגוף יודע אלו תאים חדשים ליצור? איך הוא יודע ליצור תאי אדם ולא תאי זברה? איך הוא יודע ליצור שוב ושוב תאים לפי המאפיינים הפיזיים שלי ולא של אדם אחר, ממין אחר, בגיל אחר, בצבע אחר?
התודעה שלנו בוראת את הגוף שלנו, היא זו שמפעילה את ה'תוכנה' שעל פיה הגוף יוצר את התאים שלו. ב-דנא נמצא המידע, התודעה מפעילה אותו, ובכך יוצרת את הגוף שלנו ע"פ ההוראות שמקודדות בתוכו.
החלק בתודעה שלנו שמפעיל את כל המנגנון הזה הוא לא-מודע. אנחנו לא צריכים לחשוב על זה כדי שזה יקרה. אבל עדיין, מתרחשת שם פעילות של פקידת פקודות, בלי שאנו נותנים את דעתנו על כך.
מה שאנחנו יכולים לעשות הוא להפוך את התהליך הזה למודע, לשלוט מרצון בהוראות, להגדיר מחדש את התוכנה, ובכך לשלוט בביטוי הגוף שלנו במציאות.
במילים אחרות, ה-דנא הוא לא גורל נחרץ, הוא גמיש ובר-שינוי. אנחנו יכולים להתיישב על ה'מקלדת' של התכנות הגנטי ולהזין לתוכנה את מה שאנחנו רוצים. המקלדת היא המחשבות שלנו, או המוח המודע שלנו, ושפת-התכנות היא מילים, דמיון, כוונה ורצון.
ריפוי מחלות הוא היבט אחד, ברור ומובן, שבו נרצה להשתמש בכלי הזה.
אולם ישנם עוד מצבים רבים נוספים שבהם ויסות-עצמי בעזרת התודעה יכול להיות שימושי.
לדוגמא, אנחנו יכולים להעלות רמות של הורמונים שחסרים לנו, כמו דופמין (במחלות נוירו-דגנרטיביות), או הורמונים נשיים שרמתם יורדת בגיל המעבר (להקלה על סימפטומים לא נעימים). אפשר להוריד רמות סוכר בדם, להאיץ חילוף חומרים, להעלות רמות המוגלובין ובי-12, ועוד. הדם מגיב במהירות גבוהה לפקודות של התודעה.
אפשר למנף את הכלי התודעתי הזה למטרות נוספות, כמו שינויים רצויים בגוף (הרזיה, חידוש נעורים, תיקון ראיה, הצמחת שיער וכד'). אין גבול למה שהגוף והתודעה שלנו יכולים לעשות ביחד.
זה לוקח זמן. רקמות רכות מגיבות מהר יותר לשינוי מאשר רקמות קשות. הדם, שהוא נוזל, מגיב עוד יותר מהר מרקמות, שהן מוצק. ככל שהשינוי הרצוי גדול יותר, ייקח יותר זמן לממש אותו במציאות. אבל הכל אפשרי.
אז איך עושים את זה?
שלב ראשון: נקודת מוצא
כדי להצליח בתהליך כזה, צריך קודם כל לדעת שזה אפשרי. צריך להבין את האמת הזאת, שאנחנו יכולים להשפיע על יצירת הגוף שלנו. צריך להשתחרר ממנגנוני חשיבה מגבילים שגדלנו עליהם, שלא מכירים באמת הזו (ראו דוגמאות לתהליכי שינוי מרגשים בפוסטים אחרים באתר).
אם יש בנו ספקנות, היא מנגנת 'קול שני' שלילי במקביל למאמצים החיוביים שלנו, והקול השני הזה סותר את מה שאנחנו מנסים להשיג. לכן חשוב לשדר תדר יציב וקבוע של אמונה במה שאני עושה.
כמוכן, עלינו להיכנס לעמדת-מוצא של שליטה ופיקוד, ולא 'הגבה'. רוב בני האדם חווים את חייהם מעמדה של תגובה, קמים בבוקר ומחכים לראות, איך ארגיש היום? האם יכאב לי? האם אהיה שמח? עמדה כזו שוללת מאתנו את הכוח לשליטה פנימית בחוויה שלנו.
עמדת שליטה ופיקוד אומרת שאני לא יושב ומחכה לראות מה יקרה לי ולגוף שלי, האם אשמין או אזדקן או אקריח, האם אשמח או לא. אני לא פסיבי מול המציאות ש'קורית' לי, גופנית ונפשית, אלא בוחר מראש איך להרגיש ומה לחוות בגוף שלי. אני יוזם ומנהיג, אני המפקד של האירוע, אני בעמדה אקטיבית. אני מחליט שלא אקריח, אני מחליט לשמוח, אני מחליט להיות בריא וצעיר, ולשם כך אני מבצע פעולות מעשיות ותודעתיות יזומות.
היבט נוסף הוא הגישה שלנו כלפי תהליך השינוי. מי שבא עם סימן שאלה, עם עמדה של 'ננסה ונראה', 'או שיצליח או שלא', 'לא יזיק לנסות', מייצר מראש אפיק חלש יותר. לעומת זאת, דיבור פנימי של: 'החלטתי. אני משנה את הדבר הזה בגוף שלי, וכך יהיה' מייצר אפיק חזק יותר למימוש, וגם מגייס בנו יותר נחישות, סבלנות לתהליך, עקביות והתמדה.
שלב שני: ביצוע 'תכנות מודע'
מתוך עמדה פנימית נכונה ניתן לבצע באופן עקבי, חזרתי ומתמשך את פעולות התכנות-מחדש, או תכנות-מרצון, או התכנות המודע של הגוף שלנו.
ישנן דרכים רבות ויצירתיות לעשות זאת. כפי ששחר המציא לעצמו את שיטת ה'ראש-דשא', כך כל אחד יכול ליצור לעצמו הדמיות וניסוחים שעובדים עבורו. להלן ארבעה כלים מעשיים שיוכלו לעזור לכם לבנות לעצמכם תכנית-עבודה, ולתכנת-מחדש את ביטוי הגוף שלכם כרצונכם.
1-היגדים
העולם נברא בדיבור. מילים הן שפת-התכנות של העולם, וגם שלנו. באמצעות מילים אנו יכולים להשפיע על הגוף שלנו.
כתבו לעצמכם רשימת היגדים, שהם משפטים הכוללים את כל מה שאתם רוצים להזין אל ה'תוכנה' שלכם. את ההיגדים האלה יש לקרוא כמה שיותר פעמים במהלך היום. החזרתיות הזו מקבעת את התכנות עמוק לתוך התת-מודע.
פתחו את היום עם ההיגדים, קראו אותם לפני השינה, ושוב כמה פעמים במהלך היום.
אפשר גם להקליט את עצמכם מקריאים אותם, ואז להאזין לזה בעיניים עצומות וריכוז גבוה.
כמה עקרונות שצריכים להיות בהיגדים:
· משפטים קצרים, לא מפותלים, ברורים ומדויקים.
· טקסט לא ארוך מדי: חמישה עד עשרה משפטים יספיקו, ואם ממש נחוץ לכם, אפשר יותר, אך עדיף לא יותר מדף אחד, כדי לא להתיש את עצמכם בקריאות ארוכות שקשה להתמיד בהן.
· משפט פתיחה שמכניס אתכם למצב 'תכנות'. לדוגמא, 'אני בורא את גופי כרצוני. אני מתכנת כעת את הבריאה של הגוף שלי באמצעות התודעה שלי'.
· ניסוח התוצאה הרצויה על דרך החיוב ולא השלילה. לדוגמא, לא נגיד 'אין לי קרחת', אלא 'יש לי הרבה שיער, השיער שלי עבה וחזק'. ניסוח על דרך השלילה מזכיר דווקא את מה שאנחנו לא רוצים שיהיה, ונותן לו קיום.
· הזכרת רגשות, שהם כמו מגבר לעוצמת התכנות. לדוגמא, 'אני מאושר שיש לי שיער כל-כך חזק ועבה'.
· להגיד תודה. רגש התודה גם הוא מגבר שמאיץ הצלחה. לדוגמא, 'אני מלא תודה ליקום על התהליך המדהים שמתרחש בגופי'.
2-מסרים סבלימינליים
ישנם ערוצי יוטיוב רבים המספקים טרקים להאזנה בזמן מדיטציה או שינה, או להשמיע ברקע במהלך היום. בטרקים האלה מוטבעים מסרים סבלימינליים, שהם משפטים סמויים שפונים הישר אל התת-מודע שלנו. יש טרק לכל נושא עלי אדמות, לעניינים פיזיים ורגשיים. כל מה שצריך לעשות הוא לחפש טרק לפי הנושא שאותו אתם רוצים לשנות/לשפר, ולהאזין לו כמה שיותר (רק לא בזמן נהיגה).
מומלץ להקפיד על שתיית מים מרובה להעצמת ההשפעה.
מים יודעים לאגור מידע, וזה כבר ידוע לא רק ל'רוחניים'. מים משמשים בהכנת צ'יפים של מחשבים. מים מגיבים למילים. לא ארחיב כאן, אך ניסויים רבים נערכו בנושא הזה וכדאי לכם לחפש על כך מידע ברשת. היות והגוף שלנו הוא ברובו מים, יש למילים השפעה חזקה מאד עלינו. לכן גם כדאי למלא את גופנו במים להעצמת ההשפעה של המילים.
חשוב מאד לבדוק היטב את המקור שיצר את הטרק לפני שמאזינים לו. היות והמסרים המוטבעים הם סמויים, ואין לנו דרך לדעת מה בדיוק שמו שם, חשוב להיות זהירים ואחראיים בצריכת המוצר הזה.
אני ממליצה על שני מקורות שמוכרים לי אישית ויש לי ניסיון רב אתם:
ראשון, הערוץ של Lucy Herzig, שהוא מלא כל טוב והיא פועלת מתוך כוונות טובות וטהורות.
השני נקרא Good Vibes, והם מייצרים טרקים מצוינים גם למדיטציה ותקשור, וכמובן תדרים להשגת כל מטרה.
3-הדמיות
הדמיון שלנו הוא כלי רב עוצמה. במצב מדיטטיבי, כאשר אנחנו עוצמים עיניים, נושמים עמוק, מרפים את הגוף ומרכזים את התודעה שלנו בדבר מסוים, הכוח של המחשבה הממוקדת שלנו מגיע לשיאו.
את ההדמיות מומלץ לעשות לפני השינה, כך שההשפעה בתת-מודע תתקבע במהלך הלילה, כאשר התת-מודע פעיל במיוחד. וכן בבוקר, כך שהיום שלנו מתחיל עם כוונה חזקה שמשפיעה עלינו כל היום.
להלן דרכים לשימוש בדמיון לשינוי הגוף:
· לדמיין אור על אברים ספציפיים שאותם אנחנו רוצים לשנות. עוד על הדמיות-אור ושימוש בצבעים ספציפיים בפוסט על הדמיות אור: https://www.kolothamalakhim.com/post/הביופסיה-שימוש-באור-לריפוי-מהיר
· הדמיית אור זהב על ה-דנא: לדמיין את רצועות ה-דנא שלנו מוצפות באור זהב שמתכנת את ה-דנא למצב צעיר, נקי, בריא ומושלם, או כל דבר אחר שאנחנו רוצים להטביע בו.
· הדמיית התרחשות גופנית ספציפית. לדוגמא, לדמיין את הרקמות שלנו צומחות ומתחדשות באזור פגוע, לדמיין את הדם שלנו מוצף בחומר מסוים, לדמיין את מבני החלבונים בעור שלנו משתקמים והעור מתמצק, לדמיין את המפרקים שלנו מתחזקים ונרפאים, לדמיין רקמת שן שמתחדשת וסותמת את החור בשן. זה המקום ליצירתיות אישית ויציקת תוכן ספציפי לפי הצרכים שלנו.
4-כבר קיים: תפילה קוונטית
'תפילה קוואנטית' היא מצב שבו אנחנו מתייחסים אל המצב הנוכחי כאילו כבר יש לנו את מה שאנחנו רוצים. במקום לבקש דבר-מה לעתיד, אנחנו מודים על כך שכבר יש לנו אותו. מדוע? כי אם אנחנו בעמדה של בקשה, משמע שאין לנו את זה, וכך באופן פרדוקסלי אנחנו מחזקים אנרגטית את מצב ה'אין'.
היקום הוא קוונטי, המציאות שלנו היא מציאות של אפשרויות, העתיד הוא מניפה של פוטנציאלים, ולכן כשאנו בוחרים עכשיו להתמקד ב'יש' ולא ב'אין', גם אם ה'יש' הוא כרגע דמיוני, אנחנו בעצם מחזקים את האפשרות הקוונטית העתידית הרצויה לנו.
ההסבר לכך מורכב ולא כאן המקום להאריך בו, אולם הטכניקה פשוטה:
להגיד לעצמנו: כבר יש. כבר קיים.
לדוגמא, אם אני רוצה לרפא כוויה ביד, אני אומרת לעצמי: כבר נרפא. כבר נרפא. כבר נרפא.
וכפי ששחר עשה כשרצה לחזק את שערו, הוא עמד מול המראה ואמר לעצמו: כבר יש לי שיער עבה וחזק. זה כבר קרה. זה כבר כאן. כבר קיים.
זה לא משנה אם זה 'באמת' כבר כאן או לא. אנחנו מתייחסים אל ההווה כאילו שהוא כבר העתיד הרצוי, ובכך מחזקים את האפשרות הזו מבין כל שאר הפוטנציאלים של העתיד שמחכים להתממש.
תנאים משפרי-תוצאות
פירטנו את מרכיבי הטכניקה של ביצוע שינויים בגופנו. שילוב של כל הטכניקות ייתן תוצאה מיטבית.
הדברים פשוטים מאד לביצוע, אולם אותן טכניקות יתנו תוצאות שונות, בקצב ובאיכות, אצל אנשים שונים. מדוע?
ראשית, איכות הביצוע של ה'תכנות'. לא כולם מדייקים ומתמידים באותה המידה.
עניין נוסף וחשוב שמשפיע על התוצאה הוא המצב האנרגטי של הכלי המקבל, כלומר של הגוף והנפש הספציפיים שמקבלים את התכנות. כל כלי, או גוף, נמצא במצב התחלתי שונה. כלי או גוף במצב משופר יקבל ויבצע טוב יותר את התכנות שלנו.
איך נוכל להביא את ה'כלי' שלנו למצב אופטימלי?
· צלילות רוחנית מאפשרת 'מוליכות' אנרגטית טובה יותר. תדרים נמוכים ו'לכלוך' רוחני מפריעים לתשדורת לעבור. אדם רגוע ושמח, מלא אהבה, נתינה, אמונה והכרת הטוב, יממש תוצאות מהר יותר וחזק יותר מאדם מבולבל, רגזן, דאגן, תוקפני, או מלא תסכול ורגשות קשים כמו טינה, קנאה, ושנאה. לכן כדאי לטפל ברגשות שלנו, להשקיט את המחשבות שלנו, ולהיות במודעות עצמית גבוהה. בקיצור: מחשבות טובות, דיבורים טובים ומעשים טובים.
· הרגלי-חיים בריאים, הכוללים תזונה איכותית ונקיה והרבה תנועה, מאפשרים לגוף להיות פתוח יותר לתכנות היזום של התודעה. בסוף, המחשבות שאנו משדרים אל הגוף צריכות להיקלט בתאים, וככל שהם בריאים יותר ומלאי אור, הם יגיבו טוב יותר להוראות שלנו.
· יחסים טובים עם הגוף שלנו. מי שאוהב את הגוף שלו, הגוף יקשיב לו טוב יותר. מי ששונא את הגוף שלו משדר לו מסר כפול, מצד אחד תדר גבוה של חזון לשינוי חיובי, ומצד שני תדר נמוך של שיפוט וביקורת עצמית. אלה תדרים סותרים, ולכן שוללים אחד את השני, מבלבלים את הגוף ומקשים על ההתקדמות. אפשר לעשות רשימה של כל מה שאנחנו אוהבים בגוף שלנו כדי להתחבר אליו ולהכיר לו תודה על כל מה שהוא מאפשר לנו לחוות בחיים האלה.
· הנאה. מי שמצליח לייצר הנאה מהתהליך, מהחוויה, יכנס למסלול מהיר של מימוש בכל התחומים. איך מייצרים הנאה? מתרגשים מהשינוי הצפוי, מתלהבים מהדרך, מתייחסים אליה כאל הרפתקה, מבחינים בכל התקדמות, גם הקטנה ביותר, ושמחים בה.
· התמדה! שינויים מרחיקי לכת לא מתרחשים בשבוע. חזרה על הטכניקות שוב ושוב יום אחר יום מייצרת בגוף השפעה מצטברת.
נשמה יפה בכלי יפה
'שקר החן והבל היופי' הוא משפט מטעה, שלצערי מרחיק אותנו מאהבת הגוף שלנו. להיות יפים הוא מצבנו הטבעי. העיסוק במראה החיצוני הוא טבעי וחיובי, אך נתפש כדבר שטחי ושלילי.
אין דבר רע או פסול בלרצות להיות יפה. עיסוק-יתר בחיצוניות על חשבון פנימיות הוא אמנם ביטוי-קיצון שלילי של האמת הזו, אך האמת היא עדיין אמת, גם אם יש כאלה שמשתמשים בה לרעה.
החן איננו שקר, אלא אמת. ישנו קשר ישיר ומובהק בין מצב חיצוני למצב פנימי. מראה צעיר מבטא רוח צעירה ורעננה. גוף בריא מעיד על נפש מאוזנת. מראה קורן משקף נשמה מוארת. הקנקן מבטא את מה שיש בתוכו. ה'קופסא' שלנו מבטאת את יופייה של הנשמה השוכנת בתוכה, מכיוון שהתודעה שלנו משפיעה ישירות על האופן שבו הגוף הפיזי שלנו יוצר את התאים של עצמו.
ואין הכוונה לגודל האף או לצבע העיניים, אלא לאנרגיה הכללית הבוקעת מאתנו. אדם לא חייב להיות בעל ממדי גוף ותווי פנים מושלמים כדי להיות קורן מיופי. הוא גם לא חייב להיות צעיר. יופי הוא מצב אנרגטי, והאנרגיה שלנו נראית לעין. לכן הרדיפה האנושית אחר היופי מבטאת בעיני דבר עמוק יותר, המצוי תמיד בנשמתנו: השאיפה אל האור, הרצון להיות שלם וקורן, מואר מבפנים החוצה.
עסקנו כאן בנושא בריאת הגוף במודע, ואחד מביטויי הגוף הכי נחשקים בקרב בני האדם הוא להיות יפה יותר. הכלים התודעתיים שהוזכרו עד כה ישמשו את כל מי שמעוניין בכך.
עניין נוסף שמעסיק רבים בתחום שינוי-הגוף הוא הזדקנות. בחלק השני נרחיב בנושא אנטי-אייג'ינג בכלים רוחניים.
שנזכה להיות נשמה מוארת בגוף מואר.
באהבה תמיד,
אפרת
Comments