top of page

השער - ריפוי בעיות בתחום הנשי

אפרת קליין

Updated: Jun 20, 2022

ליהיא מתיישבת מולי ועוד לפני שהיא מתחילה לדבר, היא כבר מוצפת.

הדמעות מתפרצות ברגע, כוס המים הפנימית שלה עולה על גדותיה. היא מתנצלת, נבוכה מכל הרגש הזה שגלש לה.

אני מרגיעה אותה, זה בסדר לבכות. זה מצוין. הדמעות מנקזות החוצה את כל מה שצריך לצאת. זה ספונג'ה לנשמה.

היא מרגיעה את עצמה. לוקחת נשימה עמוקה ומספרת מה הביא אותה אלי.

ליהיא סובלת מתסמונת נשית נדירה. מפאת צנעת הפרט, לא אזכיר את שם התסמונת. אציין רק שמדובר בבעיה בוסת, כאשר לא כל הדם מתנקז החוצה, ומה שנשאר בתוך הגוף מזדהם וגורם לכאבים, בעיות בפוריות וסיבוכים משניים.


במרוצת השנים הגיעו אלי נשים רבות עם בעיות ב'שער'.

לאחת תהיה בעיה בפוריות, לשניה קושי עם המיניות שלה, או עכבות בהגעה לעונג מיני. יש דלקות חוזרות באברי הרביה, פטריות, פוליפים, אי-סדירות בווסת... הרשימה ארוכה והמשותף לכל התופעות היא הטראומה המכוננת, הטראומה של השער.


כל אישה היא שער.

שער בין העולמות. פתח בין הממדים הרוחניים לממד הפיזי.

היא הפתח היחיד שדרכו נשמות יכולות להיכנס אל העולם הזה. אין דרך אחרת, אין דלת כניסה חלופית.

כל שער, בהיותו משמש כמעבר מצד אחד לצד שני, הוא מטבעו מחובר גם לצד האחד וגם לצד השני. בעצם היותו שער, הוא מצוי בשני הצדדים, נוגע בשניהם בו זמנית.

באותו האופן, כל אישה מטבעה מחוברת גם לעולם הזה, הגשמי, וגם לעולם ההוא, הרוחני. אחרת לא היתה יכולה להיות שער.

זו הסיבה שנשים מטבען הן אינטואיטיביות יותר, רוחניות יותר, מחוברות באופן בלתי אמצעי לרגשות שלהן. הן חשות בחושים לא-פיזיים. הן נמשכות אל המיסטי, הפראי, האינסטינקטיבי.

היותך שער הופך אותך ליצור רב-עוצמה בשני העולמות שמשני הצדדים. זו המתנה הגדולה שיש לנו כנשים, זהו מקור העוצמה וההשראה שלנו.

אבל סביב השער הזה נוצרות לא פעם טראומות.

נשים שחוו בגלגולים קודמים טראומות הקשורות להפלה, אובדן תינוק או מוות של עצמן בלידה, פגיעות מיניות, אונס, וכן הלאה, עלולות בחיים האלה לחוות אתגרים רפואיים ותפקודיים הקשורים למין, לווסת ולמערכת הרבייה.

הסיבה שבגללה הבעיות האלה צצות בגלגול הזה פשוטה: כדי להתרפא. או ליתר דיוק, כדי לקרוא את תשומת הלב שלנו אל מה שדורש ריפוי מן העבר.

החולי, הכאב או הקושי מאלצים אותנו להתבונן פנימה ולשאול: מהי הטראומה המכוננת? מהו הכאב הממתין שם לריפוי? מהו הזיכרון הטראומטי שהנשמה מבקשת לשחרר?

הכאב הקדום הזה אגור בגופים האנרגטיים שלנו כאנרגיה של זיכרון. הוא שמור ב'הארד דיסק' של התודעה, עמוק בקבצים החבויים בתת-מודע. וכמו שאנו קוראים לטכנאי שישלוף ויתקן קבצים פגומים מהזיכרון העמוק של המחשב, כך אנו יכולים לטפל בזיכרונות הטראומטיים הקדומים של השער שלנו, ובכך, לרפא אותו.


עצמתי עיניים, פתחתי ערוץ וביקשתי לראות עבור ליהיא, מה קורה שם בשער? מדוע הוא במצב של חולי? וכיצד ניתן לרפא אותו?

ראיתי מיד את הכאבים מן העבר הנשמתי הרחוק. לא אחד-אחד, אלא כבליל של אובדנים.

היתה הפלה. היה תינוק בשל שנולד ללא רוח חיים. היה אבל כבד מנשוא וצער ובכי, וכאב שאין לו סוף. פרידה כפויה מהיקר מכל. אבל סמיך ונוראי שקשה היה לשחרר. ראיתי אישה שבורה שלא מצליחה להינחם. שוב ושוב.

וכעת, בגלגול הזה, הגוף שלה מתקשה לשחרר. הטראומות והכאב של כל הנשים שהיתה, אגורים בגופים האנרגטיים שלה ומשפיעים על השער של ליהיא.

דם של וסת, מסבירים לה המדריכים הרוחניים, הוא פרידה ואבל על הפוטנציאל שלא מומש, ההיריון שלא נקלט. הדם שוטף החוצה בצער את מה שלא התממש. הגוף מתאבל. אבל הסוף הזה הוא בהכרח גם תקוה להתחלה החדשה שתתאפשר בסיבוב הבא. הגוף מתנקה, שוטף החוצה, ומיד מפנה את עצמו להכנות להזדמנות הבאה. הגוף במצבו הטבעי לא מתעכב באבל, הוא עם המבט קדימה, אל ההכנות לוסת הבאה ולתקוה שהיא מביאה.

ומה שהגוף של ליהיא כרגע לא מצליח לעשות זה לשחרר עד הסוף את מה שלא התממש.

הוא מבטא את סך כל האובדנים ההם, ואת הקושי שהיה לנשמה שלה בדמות הנשים ההן, לשחרר את האבל והיגון על הלידות שכשלו. הגוף שלה מגלם באופן פיזי וסמלי את ההיאחזות שהיתה לה אז, כאישה שכשלה בלידתה. לכן הוא לא משחרר את כל כמות הדם. הוא לא מוותר, הוא נאחז בזיכרון של מה שהיה יכול להיות, במקום לפנות מקום ולהתחדש לקראת האפשרות של מה שיהיה.

הגילוי הזה מציף את שתינו בדמעות של התרגשות.

לעתים קרובות, כאשר מסר מסוים מהדהד באופן עמוק כאמת לאדם שמקבל את המסר, הרגע הזה מציף דמעות של זיהוי, של התרגשות, של הקלה. האמת מהדהדת בידיעה פנימית, בתחושה אינטואיטיבית שזה זה, זה נכון, זה הפתרון לחידה. יש תחושה של התרה, של פקק לוחץ שבבת אחת משתחרר. גם אם אין דרך לברר בודאות את אמיתות המידע, כאשר זו האמת, הנשמה פשוט יודעת והלב מרגיש.

ליהיא מודאגת מאד בנוגע לסיכוייה להרות בעתיד. אחד הסיבוכים הנפוצים לתופעה ממנה היא סובלת הוא קשיים בכניסה להריון. הרופאים כבר הכינו אותה נפשית לכך שיתכן ולא תוכל להרות וללדת לעולם.

המסר שהיא מקבלת בתקשור הוא חד משמעי: אין ולא תהיה לך בעיה בפוריות.

הילדים בדרך. אלה שאיבדת, חלקם חוזרים אליך.

כבר נחתם חוזה נשמתי שהם יחזרו אליך בחיים האלה כדי לנחם.

אי אפשר לראות כרגע את פרטי הגלגולים, מה בדיוק קרה, מי היו הנשמות המעורבות, כי הם עתידים לחזור, וכל המידע הזה כרגע חסום לצפיה.

אבל הם בדרך.


ידעתי, היא אומרת בתום התקשור.

היתה לי תחושה שזה לא קשור אלי, שזה משהו שאני סוחבת ממקום אחר, שזה לא ממני, לא ממי שאני היום.

הקלה גדולה ואיתה שלוה פנימית ניכרות בקולה ובפניה של ליהיא.

יהיו ילדים. זה לא באשמתה. הכל ברור.


להשלמת הריפוי, קיבלה ליהיא מהצוות הרוחני תרגילים אנרגטיים לניקוי הטראומות, תרגילי הדמיה שונים בשלבים שונים, שתפקידם לנקות את המטען האנרגטי שנשאר כלוא בשער שלה, ולעזור לגוף להיפרד ולשחרר.

אף תרגיל לא התמקד בתסמונת הרפואית עצמה או בריפוי הסימפטומים שלה.

הנחל משתקם בעצמו, הסבירו המדריכים הרוחניים. רק צריך לנקות את הזיהום המקורי, והשאר כבר קורה באופן טבעי. כוח ההתחדשות של הטבע יעשה את פעולתו.

עוד לא חלפו מספיק שנים כדי שנדע אודות הילדים העתידיים של ליהיא. היא אישה צעירה שעומדת להתחתן. אך תהליך הריפוי ההדרגתי מתקיים בעת כתיבת שורות אלה.


לאחרונה כתבה לי ליהיא:

יש שינוי מדהים ומשמעותי באורח החיים שלי. התרגול שינה משהו תודעתי מאד עמוק ויצר אצלי תחושה של קצת יותר שליטה על הכאב שאני חווה מפעם לפעם.


בתפילה שנזכה כולנו לרפא את השער שלנו,

באהבה תמיד,

אפרת



Comments


להרשמה לאתר וקבלת עידכון על פוסטים חדשים

תודה על ההרשמה

bottom of page