יום 'נאחס': איך להעלות את התדר מהר

דרך הגוף: קיצורי דרך להעלאת התדר הרוחני

יש ימים כאלה.

אין כוח למדיטציה, אין חשק לחשיבה חיובית. הכאבים כואבים, העייפות עייפה. האתגרים מאתגרים. המילים 'אור' ו'אהבה' מעוררות בחילה. התדר שלנו נמוךךךך ונמאסססססס כברררררררררר

איזה מזל שהנשמה שלנו נמצאת כאן בתוך גוף, ובאמצעות הגוף הזה אנחנו יכולים לבצע קיצורי דרך להעלאת התדר שלנו. בלי חשיבה, בלי עיבוד רגשות, בלי חפירות, אך ורק דרך הגוף.

לנענע

אנרגיה שלילית נאגרת בתאים וברקמות שלנו. רגשות שליליים, חוויות שליליות, כעס, עלבון, כאב, הכל נאגר, הגוף שלנו זוכר. לפעמים ימים חשוכים כאלה של 'נאחס' הם אינדיקציה שנאגר לנו יותר מדי 'פיח' אנרגטי, והנשמה מתחננת להתנקות מהענן הזה. הדרך המהירה 'להעיף' את זה מתוכנו היא ריקוד, שקשוק ונענוע של הגוף, לטלטל את זה החוצה מהתאים והרקמות. כל מה שצריך זה מוזיקה קצבית ותנועה נמרצת. לנער את הגוף, כמו ילדים שחוזרים מהחצר לתוך הגן ומנערים מעצמם את כל החול.

מטרת הריקוד הזה היא לא ההנאה (זה כבר רווח משני, כי המוזיקה טובה, הגוף בתנועה, חומרים טובים מופרשים במוח, ואז מצב-הרוח משתפר...). המטרה היא שחרור האנרגיה השלילית שכלואה בתאים וברקמות שלנו. לכן לא חשוב אם התנועות שלנו יפות, חשוב לשים לב שאנחנו אכן משקשקים את עצמנו היטב. ידיים, רגליים, אגן. הכל צריך לזוז.

אמבטיה אנרגטית

למים יש אפקט מרגיע, מטהר ומחדש, אבל אמבטיה רוחנית לוקחת את החוויה לרמה אחרת.

ממלאים את האמבטיה במים. אם יש חשק וכוח, אפשר להטעין את המים בכוונות שלנו. אבל לא חייבים, כי למים יש תדר גבוה גם כך. אפשר להניח מסביב קריסטלים ואבנים אנרגטיות, לתת להם להטעין את המים ואותנו. הטבילה במים, ספיגת האנרגיה שלהם והחוויה החושית תנקה את הפיח האנרגטי ותרים לנו את התדר.

היות והמיקוד שלנו הוא בגוף, חשוב שכל החושים יהיו שותפים בחוויה. חוש המישוש יתעורר בעקבות המגע עם המים. לטובת חוש הראיה כדאי לפזר סביבנו נרות, והרבה. הנרות גם מטעינים את המרחב באנרגיה רוחנית. אפשר לקשט עם פרחים או עלי כותרת. למען חוש הריח נוסיף סבון ריחני, נרות ריחניים, שמנים, קטורת וכד'. את חוש השמיעה נפנק עם מוזיקת רקע, עם עדיפות למוזיקת תדרים, ונבחר מוזיקה שיש בה את האנרגיה הספציפית שאנו מעוניינים להיטען בה. ולמשקיענים, אפשר לערב גם את חוש הטעם עם משהו טעים ומפנק. אני אוהבת לקחת אתי כוס תה רוחני (פרטים בעוד כמה פסקאות). אחרי חוויית חושים טוטאלית כזאת, אין מצב שלא יוצאים מהאמבטיה טעונים בתדר גבוה וחיובי.

מקלחת רוחנית

אם אין זמן או מקום לאמבטיה, אפשר לעמוד מתחת לטוש ולכוון שהמים הזורמים שוטפים מעלינו את האנרגיה השלילית, הכבדות, הבאסה, הכל. לכוון שהמים שיורדים עכשיו לתוך הביוב לוקחים אתם את כל ג'יפת-הנשמה שלנו, ומשאירים אותנו נקיים, קלים וטעונים.

בסוף האמבטיה או המקלחת, לא לשכוח להודות למים הנפלאים על כך שטיהרו, ניקו והטעינו אותנו מחדש, מנטלית, רגשית, אנרגטית, רוחנית ונפשית.

הטענה מהטבע

לטבע יש תדר גבוה ולכן מגע פיזי אתו יאזן אותנו. כל מה שצריך זה לקום ולצאת. אפילו לכמה דקות. לספוג אנרגיה של חוץ, של חוף ים, הליכה בפארק, בין עצים, שקיעה, זריחה, להרגיש את הרוח, לצאת למרפסת, להתבונן בירח. לפתוח חלון ולנשום אוויר צח.

כמו באמבטיה, נתרכז בחוויה החושית של הגוף, נרגיש את ליטוף הרוח, נריח את מתיקות הפרחים או מליחות אוויר-הים, נלך יחפים כדי להרגיש את הקרקע. נמשש עם הידיים. נירטב בכוונה מהגשם. נעצום עיניים מול השמש, נרגיש את החום שלה מלטף את פנינו וניתן לחלקיקי האור להטעין אותנו.

אם אין אפשרות לחוויה פיזית, אפשר להסתכל על תמונות של מקומות מדהימים של טבע, מקומות עם נוף עוצר נשימה ומעורר השראה. נתחיל בהתבוננות ארוכה בתמונה ואז ניקח נשימה עמוקה, להספיג את כל ההוויה שלנו באנרגיה המרוממת הזאת.

לשתות ולאכול תדרים

כל חומר שנכניס אל גופנו ישפיע על התדר של הגוף ועל האנרגיה הנוכחית שלו. למזון ולמשקה יש אנרגיה משלהם, יש להם תדר, וזו עוד דרך להשפיע על שלנו, באמצעות התמזגות עם החומר שהכנסנו אל תוכנו. (ראו: לאכול אור)

אפשר לשתות משקה טבעי עם צבע שמח, כמו מיץ פירות סחוט, תה פירות, או כל חליטה אחרת שמכינים מחומרים טבעיים. אם יש כוח, אפשר להטעין את המשקה בכוונה ואנרגיה: לאחוז את הכוס בין הידיים, להטעין, להודות ואז לשתות.

גם אכילה של מזון מפנק רוחנית תעשה את העבודה. הכוונה כאן איננה לעודד אכילה רגשית ובולמוסי זלילה שמפצים על רגשות שליליים. להיפך, מה שיעלה לנו את התדר הוא מזון בעל תדר רוחני גבוה, מזון-אור, ולא טוסט עם נוטלה. מה כן? פירות, ירקות,אגוזים, שקדים, וכל סוגי הזרעים, המלאים באור שאספו הצמחים באמצעות פוטוסינתזה; סלט שהתעצלנו להכין אבל נכריח את עצמנו בכל זאת; שייק ירוק בריא. זה לא בדיוק מה שמתחשק לנו כשאנחנו ביום באסה, אבל אם נצליח להכריח את עצמנו ולעשות את זה, הגוף שלנו יקפיץ אותנו במסלול מהיר בחזרה לתדר הגבוה שלנו.

להעצמת האפקט, אפשר להטעין את המזון לפני שאוכלים, ולכוון לכך שאנחנו עכשיו סופגים אל תוכנו אנרגיית אור דרך המזון הזה, ומעלים לעצמנו את התדר באמצעות ההתמזגות הזו.

הכינותי מראש

הנאה ועונג הם מנגנונים מעלי-תדר. כל דבר כיפי שנעשה באופן יזום יכול לעשות את ההבדל. הבעיה היא שכאשר אנחנו באנרגיה נמוכה, קשה לנו לחשוב מה יעשה לנו נעים, וקשה עוד יותר לגייס את עצמנו ולעשות את זה. על קושי אחד אפשר בקלות לדלג מראש, אם נכין לעצמנו רשימה של דברים שעושים לנו טוב, שאנחנו אישית נהנים מהם, דברים קטנים וגדולים, קרובים או רחוקים, מהזמינים ביותר להשגה ועד לדורשי-המאמץ. זוהי רשימה לשעת חירום, אליה ניגשים כשיש לנו צורך להעלות לעצמנו את התדר באמצעות חוויה פיזית נעימה. נשאר רק לבחור מהרשימה ולהכריח את עצמנו לבצע.

כבני-אנוש יש לנו יכולת מופלאה של ויסות-עצמי.

יש לנו בחירה חופשית, אם להיות מנוהלים על-ידי האנרגיה שלנו או להיות המנהלים שלה. ויש לנו את הבחירה לפעול כדי להיות באנרגיה הרצויה לנו.

אורח-חיים רוחני שם את הפוקוס בעיקר על מה שקורה לנו בפנים, במחשבות וברגשות, ולכן קל לשכוח שלפעמים דווקא הגוף הוא הכביש המהיר לשינוי אנרגטי חיובי.

סעו לשלום.

באהבה תמיד,

אפרת