'את לא מאמינה מה קרה לי!' ליטל פותחת את השיחה בהתרגשות. 'אני נכנסת לישיבת הנהלה. חדר-הישיבות מלא קודקודים, ואני מתחילה להרגיש סחרחורת. החדר מסתובב סביבי, קשה לי לנשום. לחץ בחזה. התחלה של התקף חרדה.
אני מנסה לווסת את הנשימות שלי, להרגיע את עצמי. מרגישה שאני עוד רגע מתה, כאילו החיים נוזלים ממני, אבל מזכירה לעצמי שככה זה התקף חרדה, אני יודעת שזה לא אמיתי. נשימות עמוקות, פנימה, החוצה.
לכמה דקות היתה רגיעה, ואז זה שוב חזר. התחלתי להילחץ. מה אם לא אצליח להשתלט על זה?? עוד רגע אני מתעלפת מול כל ההנהלה!
ואז פתאום חשבתי עליו. הוא כזה אדם רגוע, יש לו נוכחות חזקה ושקטה. אני פשוט יודעת שהוא יכול לעזור לי. התחברתי אליו בלב. התחברתי לנשמה שלו. ביקשתי ממנו שיבוא אלי דרך הממדים הרוחניים, יגיע ברוחו ויסלק ממני את ההתקף הזה. נשמתי עמוק ושחררתי אליו את ההתקף. דמיינתי אותו מרחף לידי, מרגיע, מרחיק ממני את ההתקף עם הידיים שלו.
הסחרחורת נרגעה. הדופק שלי התייצב. הישיבה התחילה והכל עבר חלק, כאילו כלום. בשונה מהתקפי חרדה קודמים, לא הייתי זקוקה אחר-כך להתאוששות או מנוחה, היום שלי המשיך כרגיל. לבד לא הצלחתי לגרש את ההתקף, אבל בעזרת האנרגיה שלו, הצלחתי'.
ליטל הכירה את הלהבה התאומה שלה לפני חמש שנים. היא עברה כבר שלבים רבים במסע, והגיעה לשלווה פנימית גדולה. למרות שהיא עדיין חושבת עליו הרבה, היא השלימה עם העובדה שהוא ככל הנראה לא יהיה חלק מחייה, לפחות לא בשנים האלה.
המקרה שתיארה ליטל מאיר היבט מעניין ביחסים בין שתי נשמות הקשורות זו לזו בערוצי אנרגיה משותפים.
בחלק הרביעי בדיון על להבות תאומות נדון באפשרות למנף את הקשר המיסטי הזה בדרכים מפתיעות, כמו שעשתה ליטל.
טלפתיה ואשליית הנפרדות
הלהבות התאומות הן שתי נשמות שמחוברות זו לזו בחוט אנרגטי בלתי ניתן להפרדה.
ההבנה הזו לא רק שלא צריכה לייאש או להחליש אותנו, היא יכולה גם לעזור לנו להתמודד רגשית עם הניתוק והמרחק. אנחנו יכולים להזכיר לעצמינו שאנחנו לא באמת נפרדים אף פעם מהלהבה התאומה שלנו. הפירוד הפיזי הוא רק חלק מהאשליה הארצית, אבל בממדים הרוחניים אנחנו מחוברים.
אם עולים עוד קומה, הרי בממדים הרוחניים אין באמת עבר ועתיד, הכל מחובר, רק אצלנו בממד הפיזי יש אשליית זמן. מה שאומר שכל הגלגולים ה'קודמים' שלנו עם הלהבה התאומה שלנו מתרחשים כעת, במקביל לגלגול הזה. מה שאומר שגם אם כרגע, כאן ועכשיו, אנחנו חווים מציאות נפרדת, אפשר להתנחם בכך שבממדים מקבילים אנחנו יחד, חווים את הגלגולים האחרים שלנו, בהם אנחנו לא נפרדים.
תופעה נוספת שהיא תולדה של החיבור האנרגטי הזה בין הלהבות התאומות, היא העברת אנרגיה הדדית. אנשים רבים שמצויים במסלול הזה מדווחים על תחושות טלפתיות שעוברות ביניהם לבין הנשמה התאומה, כולל יכולת לחוש את האנרגיה אחד של השני גם כשלא נמצאים פיזית ביחד. לפעמים אנחנו חווים מצב רוח מסוים שלא מרגיש 'שייך' לנו, כמו דכדוך פתאומי ללא סיבה או ללא הלימה למה שקורה לנו באותו הזמן, ואנו מבינים שזו האנרגיה של התאום שלנו ש'זלגה' אלינו דרך החיבור המשותף. אין סיבה להילחץ מזה, האנרגיה לא יכולה לפגוע בנו. אבל לנו זו הזדמנות ללמוד לדייק מאד את החישה הפנימית שלנו ואת הזיהוי העל-חושי. לחדד את השמיעה הפנימית, להבחין מה שלי ומה לא.
אפשר גם לנצל את נתיבי האנרגיה האלה באופן מודע. בזמנים שטוב לנו, אנו יכולים לשלוח אנרגיה טובה לתאום שלנו. אפשר לשלוח אור ואהבה, לחזק אותם במסע שלהם ולקדם כך, בעקיפין, את סיכויינו לאיחוד. בזמנים שקשה לנו, אפשר גם להיטען מהם. לקחת 'שלוק' של אהבה דרך הממדים הגבוהים, כמו תדלוק, הישר מהבאר האנרגטית המשותפת שלנו, במרחבים שבהם אין בינינו שום נפרדות.
תדלוק על-חושי
פגשתי מקרים רבים של קבלת עזרה על-חושית מהלהבה התאומה, כמו שעשתה ליטל.
אנחנו יכולים להטעין את עצמנו דרך הדמיית אנרגיה שזורמת בינינו לבין הלהבה התאומה שלנו.
בזמנים שבהם קשה לנו במיוחד, אנחנו יכולים לקבל 'תדלוק' של אור, אהבה, אנרגיה, נחמה, או כל סוג אחר של תמיכה אנרגטית, באמצעות הדמיה, מהלהבה התאומה שלנו. נשב או נשכב בשקט, ברוגע, וכמו כל מדיטציה אחרת, נרגיע את הגוף ואת הנשימות, ונלך בתודעה שלנו למרחב שבו אנחנו יכולים לפגוש את האני העליון של האדם המדובר, ולקבל ממנו באמצעות הדמיה את האנרגיה שאנו זקוקים לה.
אפשר לעשות זאת בכל זמן, גם אם אין בינינו כרגע שום קשר, גם אם הם לא יודעים על כך. אנחנו לא גורעים מהם דבר, אלא מתחברים אליהם באמצעות הגשר האנרגטי הגבוה שמחבר בינינו. האני העליון שלנו פוגש את האני העליון שלהם, בממדים שבהם אין בינינו כלל נפרדות. האקט הזה לא פוגע בהם ולא מהווה הפרת חוקי מוסר או אתיקה, כי אנחנו לא לוקחים בלי רשות, אלא מבקשים מהם עזרה בתדר רוחני, וניזונים מהממדים הגבוהים.
האם אנחנו 'להבות תאומות'?
כל-כך הרבה אנשים שואלים את עצמם את השאלה הזו בנוגע לקשר בעל עוצמה רגשית גבוהה.
בדרך כלל, עצם התהייה שעולה בנו לגבי אדם מסוים, אם יש בינינו קשר-נשמה מיוחד או לא, היא כשלעצמה אינדיקציה שהתשובה היא כן. יחד עם זאת, חשוב מאד להדגיש: לא כל מי שיש לנו אתו קשר-נשמה מיוחד, או קשר אהבה סבוך או בלתי-אפשרי, הוא הלהבה התאומה שלנו! לא כל מי שנותר חקוק בלבנו שנים רבות אחרי שיצא מחיינו, ואנחנו לא מצליחים לשכוח, הוא בהכרח להבה תאומה.
לא פעם קורה שאנשים מגיעים לתקשור כדי להתייעץ על קשר-נשמה מורכב, ומתאכזבים לשמוע שלא מדובר ב'להבה תאומה'.
'אבל קראתי את כל מה שכתבת על זה, וזה מתאים בול!' תהיה המחאה.
הם אמנם מאוכזבים, אך אני בסתר לבי שמחה בשבילם. אני יודעת כמה קושי וסבל נחסכו מהם.
קשר הנשמה שלהם אולי מסובך וכואב, והרבה מהתוכן שנכתב על להבות תאומות מתאים לסיפור שלהם, אבל כך יהיה להם יותר קל להתגבר, להמשיך הלאה, להירפא ולשכוח. אין חוט אנרגטי שכובל אותם לנשמה הזו, הם יהיו חופשיים להתקדם הלאה.
יש דמיון גדול בין קשרי להבה-תאומה לבין קשרי נשמה 'רגילים' שמלמדים אותנו שיעורים כואבים.
ישנם כל מני סוגים של חוזי-נשמה. יש לנו הרבה soul-mates. יש נשמות שבאו ללמד אותנו שיעורי-נשמה מורכבים בנושא אהבה. לא כל אהבה כואבת או רצופת-מכשולים צריכה לקבל קטלוג אוטומטי כ'להבה תאומה'. יש גם סתם אהבות מורכבות, פוצעות, רעילות, או פשוט חד-צדדיות. יש קשרים רומנטיים שליליים שהנשמה שלנו בחרה בהם כדי ללמוד שיעורים חשובים.
כל קשר להבה-תאומה כולל אתגר וקושי,
אבל לא כל קשר שיש בו אתגר וקושי
הוא להבה-תאומה!
העיסוק הרוחני בנשמות תאומות מעניק, למרבה הצער, מעטפת של לגיטימציה גם לתופעות בעייתיות, כמו הישארות בקשר רעיל או מבלבל, או התאהבות אובססיבית, וגם התמכרות לפנטזיה וניתוק מהמציאות. צריך להיזהר, לא להתפתות לפרש כל אהבה נכזבת או מורכבת כלהבה תאומה. אם אנחנו חווים מערכת יחסים רעילה או דמיונית, או מטלטלת ומכאיבה, ואז מפרשים אותה כלהבה תאומה, התוצאה תהיה הרסנית עבורנו.
ברשת יש המון מידע שגוי אודות נשמות תאומות, כולל 'סימנים' לזהות את הלהבה התאומה שלך. אני לא ממליצה לנסות לזהות זאת לבד, הסימנים יכולים להיות מטעים מאד. הדרך הטובה ביותר לדעת אם אדם מסוים הוא הנשמה התאומה שלנו או לא, היא לבדוק זאת באמצעות תקשור אצל צינור אמין ואיכותי.
להבה תאומה מול 'זיווג'
זה המקום לדיוק טרמינולוגי חשוב: אם אתם צעירים ורווקים שמחפשים את הפרטנר שלכם לחיים, רוב הסיכויים שאתם מחפשים את ה'זיווג' שלכם ולא את ה'להבה התאומה'. 'זיווג' פירושו אותה הנשמה שיש לנו איתה חוזה-נשמה להיפגש ולהקים בית, או מערכת יחסים משמעותית וארוכה. ברוב המקרים, לא מדובר בלהבה תאומה, אלא ב- soul-mate, כלומר נשמה-עמיתה, נשמה משמעותית מאד בחיינו, עם חוזה-נשמה חשוב וחזק עד מאד.
לעומת הזיווג, חוזה-הנשמה עם הלהבה התאומה לרוב לא תואם את התסריט הפשוט, של אנשים פנויים שמחפשים זוגיות ארוכת שנים בעודם צעירים, ובנסיבות שמאפשרות תסריט נורמטיבי.
אם האמירה הזו מאכזבת אתכם או מחלישה אתכם, חבל! נסו לשחרר את עצמכם מהקונספציה הרומנטית סביב המושג 'נשמה תאומה'. תחליפו אותה במילה 'זיווג' ותחושו הקלה.
משום-מה המושג 'נשמה תאומה' הפך להיות שם-תואר שלכאורה מתאר את חיבור-הנשמה הרומנטי הגבוה ביותר שיכול להיות, וכולם חולמים למצוא את המושג העליון הזה, אך זוהי בסך הכל תווית שיווקית, והיא לא מתארת אמת רוחנית.
כפי שהדגשתי בסדרת הפוסטים האלה, להקביל בין אהבה רומנטית עזה לבין 'נשמה תאומה' היא טעות קונספטואלית. כן, יש רגשות עזים מאד שעולים בנו מול הלהבה התאומה שלנו. אולם האהבה הרומנטית היא רק האמצעי שמביא אותנו בכוח אל התהליך הרוחני, ולא הפוקוס המרכזי שלו.
דברו עם כל מי שנמצא במסלול הלהבות התאומות כבר כמה שנים, ותשאלו אותם אם זה קסום ורומנטי. התשובה תהיה: לא! זה סיוט מתמשך.
אני מציעה, באהבה רבה, לא להתבאס אם אין לכם 'להבה תאומה', או שגיליתם שמי שחשבתם כך עליהם, הם לא. תגמלו את עצמכם מהמילים האלה, ותזכירו לעצמכם שלהיות להבה תאומה זה בסך הכל מסלול מכשולים קשה ומפרך.
אמנם המושג 'נשמה תאומה' הוא לא רומנטי, אלא רוחני, אך זה לא אומר שמי שאין לו להבה תאומה לא יתעורר רוחנית. יש הרבה דרכים אל האור, והרבה יותר קל ונעים לחוות התעוררות רוחנית בלי כל ה'בלגאן' של הלהבות התאומות.
סליחה על הדעה הלא-פופולרית. סליחה על ניפוץ הבועה הרומנטית. כוונותיי טובות :)
בחלק הבא בסדרה נקבל 'צידה לדרך' ונדון באמצעים העומדים לרשותנו להקל לעצמינו את המסע.
באהבה תמיד,
אפרת.
コメント