סימנים מהמלאכים: מהם, ואיך לבקש אותם

בתחילת ההתעוררות הרוחנית שלי, מצאתי את דרכי אל ספר נפלא שאני ממליצה עליו בחום לכל מי שמעוניין להתחיל לתקשר: 'שבעה שערים לתקשור' מאת דר' ירון זפרן.

את הספר הזה קראתי בשקיקה בשבת חורפית אחת, בעודי מכורבלת בסלון עם שמיכה וסקרנות. באחד הפרקים מתואר כיצד תלמידים שלומדים 'תקשור עם מלאכים' יוצאים מהשיעור ומיד רואים נוצות בכל מקום, כי המלאכים אוהבים להשתמש בנוצות כסימנים לנוכחותם. אני הייתי אז בשלב הספקני, וגיחכתי לעצמי בלב. נוצות בכל מקום? נו, באמת. אנשים הזויים.

ואז קמתי לרגע להתפנות. בעודי יושבת שם, נדד מבטי הצדה. על דופן האמבטיה, ממש לידי, נחה לה נוצה. לא נוצת-פלומה קטנטנה שבורחת מפוך או מכרית. לא, לא. זאת היתה חתיכת נוצה. גדולה. חומה. מושלמת. מונחת לה בשלוה. מחייכת אלי בשובבות.

הלב שלי קפץ והתהפך.

מי מגחך עכשיו, הא? כמעט ויכולתי לשמוע את המלאכים שלי מצחקקים.

* * *

ברגע שאנו מבינים שיש בעולם הרבה יותר ממה שהחושים הפיזיים שלנו מסוגלים לקלוט, ברגע שקולטים שיש סביבנו ישויות רוחניות חכמות שיכולות לנהל אתנו שיח, קשה שלא לרצות לדבר אתם באופן ישיר, כל יום, בכל עניין. לא תמיד אפשר ללכת לפגישת תקשור, ולא תמיד צריך. אפשר ליהנות בכל יום מתקשורת רציפה עם הצוות הרוחני שלנו. הכלי הזמין והפשוט ביותר הוא הסימנים.

מהם סימנים?

סימן הוא דבר שאפשר לראות או לשמוע, בחושים הפיזיים שלנו, שהוא איתות מהישויות הרוחניות שמלוות אותנו.

סימנים הם שפה שבה יכולים המלאכים לדבר אתנו. ישנם סמלים שכיחים ומוכרים, כמו פרפר או נוצה, שמזוהים בכל העולם עם מלאכים וישויות רוחניות. סימן מובהק נוסף הוא ראיית סדרות מספרים חוזרים, כגון 11:11, 22:22 וכד'. כאשר אנו רואים את אחד הסימנים האלה, אנו מבינים שהמלווים הרוחניים שלחו לנו איתות שהם כאן, ושאנחנו בדרך הנכונה.

בנוסף לכל הסימנים האוניברסליים, יכולים להיות סימנים שהם מאד אישיים וספציפיים לנו. בזיהוי שלהם יש מרכיב של הדהוד פנימי, איזו תחושה חזקה שהדבר הזה שראיתי או שמעתי משמעותי לי באופן אישי. כמו שקרה לאלה:

מעשה בשני בלונים

אלה, בת שלושים וקצת, הגיעה אלי עם שאלות בנוגע לקשר ממושך וסבוך עם יוגב, גבר שהיה נוכח-נפקד בחייה. הרבה אנרגיה הושקעה בקשר הזה, שנמשך שנים וכלל פרידות, חזרות, ימי אופוריה מתוקים ומשכרים, וימים רבים אחרים של בלבול וכאב.

בתקשור ראינו שהחוזה הנשמתי ביניהם היה ארוך ומורכב, וכלל גלגולים רבים, שלבים רבים ושיעורי-נשמה חשובים. אלה ביקשה לדעת מתי תהיה לה זוגיות אמיתית, קבועה וארוכת טווח. היא התחילה להרגיש בשלה להתמסד, ורצתה לדעת האם זה יוכל אי פעם להיות עם יוגב.

הצוות הרוחני היה נחרץ: המעגלים עם יוגב הסתיימו, החוזה הנשמתי הושלם, הגיע הזמן לשחרר אותו לתמיד. עכשיו על אלה לפנות מקום בחייה לקשר אמיתי ונכון עם גבר שפנוי לכך.

המסר החד הזה הפתיע מאד את אלה. היה לה קשה לחשוב על פרידה מוחלטת מיוגב. כל-כך הרבה שנים היה חלק מנוף-הנשמה שלה. הלב לא רצה לשחרר.

הצוות הרוחני הסביר לה שהקשר הזה סיים את ייעודו ואת תפקידו בגלגול הזה. שיעורים רבים נלמדו, משני הצדדים, אך יוגב הוא לא האחד שלה. על מנת שיוכל להגיע האחד הנכון, עליה לפנות את המקום בלב.

אלה חוותה רצף תגובות קשות למסרים הללו. תחילה התנגדה, מחתה, התווכחה, ואפילו כעסה על הצוות הרוחני, בהתפרצות מרה של כאב ותסכול. אחרי לילה של דמעות וסערת רגשות, בבוקר אלה קמה מרוקנת. היא החליטה ללכת לחברה קרובה, לאחל לה יום הולדת שמח. בדרך היא נכנסה לחנות מתנות וקנתה שני בלוני הליום גדולים. ההליכה ברגל מהחנות עד לביתה של החברה ארכה כרבע שעה. עד שהגיעה לשם, שני הבלונים היו מרוקנים לגמרי מאוויר.

אלה התקשרה אלי נסערת.

הבנתי! קראה בהתרגשות. הסתכלתי על הבלונים המרוקנים האלה, ופשוט הבנתי! בבת אחת נפל לי האסימון. הקשר הזה עם יוגב היה בועה, וכל האוויר פשוט יצא ממנה. הבלון שלנו התרוקן, אין שם כלום יותר. מה הסיכוי ששני בלונים יתפנצ'רו במהלך רבע שעה, מיד אחרי שניפחו אותם? אני יודעת שזה מסר, ברור לי מה הם הראו לי כאן. ואני סוף סוף מבינה. וזהו, נהיה לי קל בלב, ירד ממני עול של שני טון.

אחרי השיחה עם אלה תהיתי ביני לביני, מדוע היה לה קל כל-כך היום לקבל את אותם המסרים שהתנגדה אליהם אתמול?

יש איזו עוצמה בקבלת סימן פיזי, שמופיע במציאות עצמה. משהו במטאפורה שמתנוססת מולנו מהדהד לנו עמוק בפנים, בנשמה. כמו לשמוע שיר עם מילים מרגשות שפורט לנו על מיתרי הרגש ומציף בנו דמעות של הזדהות. אנחנו יודעים מהו עצב גם בלי השיר, אבל כששומעים שיר עצוב, מרגישים את זה מבפנים. כך גם עם הסימנים מהמלאכים. זה לא עובר דרך השכל אלא חודר ישר למרכז הלב.

סימנים בכל מקום

החושים והמוח שלנו קולטים ומעבדים אינסוף מידע במהלך היום. היות והיקום הפיזי הוא כמו אולם מראות, שבו אנו מקבלים חזרה השתקפות של האנרגיה של עצמנו, כל דבר כמעט יכול להיות מסר עבור הנשמה שלנו.

אם כך, מתוך כל מה שרואים ושמעים במהלך היום, איך נדע מהו מסר או סימן מהמלאכים?

ערנות, אנטנות פתוחות והקשבה לאינטואיציה, הם כלים שמאפשרים לנו להבחין במסרים כשהם מגיעים. ככל שה'רדארים' שלנו פתוחים וקשובים יותר, כך נרבה לקבל סימנים ונדע לזהות אותם. ככל שאנו פעילים בשיח הזה, ומתאמנים בו שוב ושוב, כך הוא יתגבר בכמות ובאיכות.

וישנה דרך נוספת, מובהקת, לדעת בודאות שדבר-מה הוא סימן: כשאנחנו מבקשים.

בקשת סימנים

לירדן היתה תקופה קשה בחייו האישיים. הוא היה על צומת דרכים ורצה לקבל אישור מהצוות הרוחני שהם איתו, שהוא לא לבד, ושיהיה בסדר. הוא ביקש: אם אתם מלווים אותי ודואגים לי, בבקשה תראו לי פרפר.

באותו ערב ירדן קפץ לבקר חברים. במהלך הערב הוא נכנס לשירותים, ושם, בחדר האמבטיה, ראה את וילון-המקלחת החדש שקנו, מכוסה כולו בהדפסים של פרפרים בשלל צבעים.

בקשת סימנים היא הדרך שלנו לבקש ולקבל אישור, חיבוק, חיזוק, תשובה לשאלה בוערת, בהירות או הכוונה בהחלטה חשובה.

כדי לבקש סימן מהצוות הרוחני, כל מה שצריך לעשות זה לפנות אליהם בלב, במחשבה. אפשר ומומלץ לשבת במקום שקט, לעצום עיניים, לנשום עמוק, להרפות את הגוף והתודעה, ולהתחבר עם הלב למרחב המקודש שבו מחכים לנו המלווים שלנו. ואז, לבקש את הסימן ולהגיד תודה.

כמו בתקשורת עם בני אדם, גם כאן הדבר החשוב ביותר הוא להיות מאד ברורים ומדויקים בשאלה שלנו.

לא יעיל לבקש מהמלאכים בקשה כללית: 'תנו לי סימן', מכיוון שאנו עלולים לא להבין את הסימן ששלחו לנו, או לא לזהות אותו כלל. לכן, כשאנו מבקשים סימן, נבקש משהו ספציפי, כמו חיה כלשהי או חפץ מובהק. רצוי שזה לא יהיה משהו שמצוי בשפע בסביבתנו הקרובה, כמו כיסא, אלא דבר-מה שנשים לב כשיופיע פתאום, כמו פרפר או נוצה או ג'ירפה.

אחרי שנבקש את הסימן, נהיה עם עיניים פקוחות ואוזניים מחודדות. לא תמיד הסימן יופיע כפי שציפינו.

לדוגמא, אם ביקשנו פרפר, במקום לראות את החיה הזו במציאות, אולי נשמע ברדיו את השיר 'פרפרים לבנים'. אולי נראה הדפס של פרפר על חולצה של אדם ברחוב, או על וילון-אמבטיה. לצוות הרוחני יש אינספור אפיקי פעולה, והם נהנים להיות יצירתיים ולהפתיע אותנו.

שאלות כן/לא

מרכיב חשוב בבקשת הסימן הוא ניסוח השאלה.

אם אני שואלת את המלאכים שאלה פתוחה, למשל: 'מה נכון לי לעשות בנוגע למציאת עבודה חדשה', איך הם יוכלו לענות לי באופן קוהרנטי? התשובה רחבה מדי להעברה בסימן אחד מצומצם.

לכן, יעיל יותר לעבוד עם שאלות של כן או לא.

לדוגמא: האם נכון לי לעבור לעבודה חדשה? אם כן, בבקשה הראו לי יונה לבנה.

אם אראה יונה לבנה, התשובה היא כן.

ואם לא אראה יונה לבנה, זה לא אומר ש'זה לא עבד', אלא שהתשובה היא לא.

כי אם התשובה היתה כן, הייתי מקבלת את הסימן.

טווח זמן

אנחנו בני אנוש חסרי סבלנות ונרצה לראות את הסימן כמה שיותר מהר, כלומר מיד בתום שאילת השאלה. לפעמים זה גם יקרה, אבל לרוב ייקח קצת זמן עד שנראה את הסימן. מה שחשוב הוא לתחום מראש את מסגרת הזמן. למשל, עד הערב, עד מחר בבוקר, ביומיים הקרובים... כך נוכל לדעת מתי תמה מסגרת הזמן, כדי שנדע אם התשובה היא לא.

סימנים מבלבלים

כמעט תמיד, הצוות הרוחני יעניק לנו בדיוק את הסימנים שביקשנו, והתשובה תהיה ברורה.

לעתים רחוקות יקרה שהסימנים יהיו מבלבלים או סותרים. זה לא אומר ש'לא הצלחנו', אלא שזהו בעצמו המסר.

זה יקרה אם ביקשנו שוב ושוב סימנים על אותו העניין, שלא לצורך, והצוות הרוחני מאותת לנו שאנחנו עושים אובר-ת'ינקינג והופכים לאובססיביים.

זה יקרה אם הצוות הרוחני רוצה שלא נישען עליו אלא נחליט בעצמנו, ונפעיל את הבחירה החופשית שלנו. להתייעץ אתם זה דבר טוב וחיובי, אבל לפתח תלות בהם ולשאול על כל דבר, זה כבר בעייתי. התפקיד של הצוות הרוחני הוא ללוות אותנו, לא ללכת את הדרך במקומנו.

לכן ההמלצה היא לא להתמכר לבקשת סימנים בנוגע להחלטות חשובות, ולהיעזר בהם כאישור להחלטה שכבר פחות או יותר החלטנו, ולא כתחליף להחלטה עצמה. עדיף לנסות קודם לבד, ולא 'לרוץ' אל המלאכים שיתנו לי מראש את התשובה.

חשוב לזכור שאין שימוש-יתר בסימנים. בקשת הסימנים לא מטריחה את הצוות הרוחני שלנו. להיפך, הם נהנים מאד להיות בקשר ישיר אתנו. כל החיים הם מלווים אותנו באופן סמוי, וכמה כיף יש בהפיכת הקשר הזה לגלוי! כמו שאנחנו שמחים ומתרגשים מכך, גם הם. ויתרה מזאת, עבודה עם סימנים היא בעצם תחילתו של תהליך גילוי הכוחות העל-חושיים שלנו, ומכאן אפשר להתקדם לעוד ועוד היבטים של תקשור וחיבור רוחני בחיי היום-יום, ולכן הצוות הרוחני מברך על ההתפתחות הזו שלנו ומאושר לקחת בה חלק.

באהבה תמיד,

אפרת